יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד
תפריט
This message is only visible to admins:
Unable to display Facebook posts
This message is only visible to admins:
Unable to display Facebook posts
"אחרי החגים" הגיע, עם ההתרוממות והקדושה, הרצון לשינוי - אבל זה קורה שוב. אותו כעס מתפרץ. אותה תאווה חוזרת. אותה עצלות ואותו ייאוש. התחושה:
קטע ממכתב הרבי מליובאוויטש (בעיבוד קל) על האורות הרוחניים שהושגו אצל כל יהודי בחגי חודש תשרי, ועל הצורך לנצלם למהלך כל השנה כולה
vאם אכן חיי הזוגיות הם "טוב" או שאולי הם בכלל "מר ממוות"? ומה עלינו לעשות כדי לגרום להם להיות טובים? • המרצה החב"די הרב
"מדוע התורה, המשמשת כספר חוקים של האומה הישראלית מתחילה דווקא בסיפור בריאת העולם?" • מתחילים מבראשית עם מאמר המוגש לפניכם בלשון קלה וברורה •
עם סיומם של חגי תשרי ובשיאם שמחת תורה, לא פעם ישנה תחושה של חוסר המשכיות, לאחר שיא של הזמנים בחוויות רוחניות, נראה כי משהו
לא החג הוא היעד והמטרה, אלא דווקא ימי החול הרגילים והאפורים. החג לא בא אלא להפיח רוח של קדושה והתעלות בתוך ימי החול והשגרה.
חודשי השנה משולים לקרונות הרכבת שאת כולם מוביל הקטר, הלא הוא חודש תשרי, ממנו אנו שואבים כוחות רוחניים למשך כל השנה. מהו ה"שלל" הרוחני
יהודי מאמין, היודע שהקב"ה לא רק מנהל את העולם כרצונו, אלא גם כל רגע ורגע, כל מה שקורה לו, זה בזכות זה שהקב"ה ממשיך
