This message is only visible to admins:
Unable to display Facebook posts
This message is only visible to admins:
Unable to display Facebook posts
אנו באים זה עתה מחג הפסח, הנותן ביטוי ושם דגש חזק על חינוך ילדי ישראל ואשר, מיד בתחילת החג מצהירים כי כנגד ארבעה בנים
איך קמים לתחייה אחרי חורבן? איך מפיחים רוח חיים ביהודים שראו את המוות? איך מעניקים לעם עייף ושבור תקווה ואמונה בעתידם? מה אומרים למי
בפרשת "אחרי מות" מובא סדר עבודת המקדש ביום הכיפורים. יום קדוש ומיוחד זה מאופיין במספר דברים בלעדיים השונים מעבודת המקדש במשך כל ימות השנה.
בימי ספירת העומר במשך 7 שבועות, נתקן בכל שבוע מידה אחת, כדי להגיע למתן תורה מזוככים. האתגר השבועי הוא ב"מידת הגבורה" המורכב מעיבוד
הציווי על ספירת העומר הוא: "וספרתם .. לכם שבע שבתות (שבועות) תמימות..." ובהמשך הפסוקים נאמר - "תספרו חמישים יום". אז, 49 או 50?! תובנות
חלק לא קטן מהאוכלוסיה קם בבוקר והולך למקום העבודה, כאשר העבודה שלהם אינה מתאימה להם כלל. למה זה? איך משנים זאת?
אם נתבונן בשורשיה של כל מחלוקת, נגלה שבמרכזה עומדת האנוכיות. זו יכולה להיות אנוכיות אישית או קבוצתית ותנועתית. הזולת מפריע לי בדרך כלשהי, ולכן
כשהיינו ילדים ונסענו לטיולים עם ההורים, היינו נוהגים לשחק במשחקי חידות וחשיבה לאורך הדרך. כעבור כמה שעות כשאבא הכריז "הגענו", כולנו אמרנו פה אחד: