אין דבר שאנחנו רוצים יותר מאשר לראות את ילדינו ממשיכים בדרך החינוך שלנו ומסבים לנו רוב נחת. הבעיה ברצון, הטבעי יש לומר, לרוות נחת מהילדים, היא שהוא גורם לנו לנסות להצמיד את הילד לפס הייצור שבנינו ברוב עמל, תוך שאנו מתעלמים מהייחודיות של כל אחד מילדינו שאולי דומים זה לזה בפרצופיהם אך שונים לגמרי בדיעותיהם..
איך נוכל לחנך את ילדינו בלי לאבד אותם? הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון בשיעור מאלף לפרשת משפטים על ציווי התורה לכל הורה שלא 'לחטוף' את נפש הילד ו'לחנך את הנער על פי דרכו'.
