יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד
תוכנית ל׳ | רמת החייל | נווה שרת

בית חב"ד רמת אביב

אלמגור 18 תל-אביב

יש לנו שבת!

רק מי שחווה אפילו פעם אחת בחייו שבת יהודית אמיתית, מלאה תוכן רוחני ושמחה, יודע היטב, שאין בעולם דבר שישווה לה.

לפני למעלה מ 3,300 שנה, מיד עם יציאת בני-ישראל ממצרים, עוד לפני מתן-התורה על הר-סיני, ניתנה לעם-ישראל השבת: יום בשבוע שכולו קודש לה'. אחר-כך ניתנה התורה, ומצות השבת נכללה בעשרת הדברות: "זכור את יום השבת לקדשו". בהמשך, מופיעה השבת פעמים נוספות בתורה (וגם בפרשת השבוע, ויקהל), דבר המעיד על ערכה וחשיבותה.

עצם המושג של יום-מנוחה שבועי היה זר ומוזר בעולם שבו ניתנה התורה. שנים רבות אחר-כך עדיין לעגו אומות-העולם לישראל, על שהם משביתים את העבודה במשך יום שלם בשבוע. עם בזבזן, כינו אותם. ובאמת, איפה נשמע אז שמבטלים את הפועלים, העבדים והבהמות ממלאכתם יום תמים בשבוע – 14% משעות העבודה שהולכים לבטלה!

מאבק תמוה

מאז עברו שנים רבות. עם-ישראל דבק בשבת ושמר עליה במסירות-נפש, והשבת גם היא שמרה על העם, כפתגם הידוע: "יותר מששמרו ישראל על השבת, שמרה השבת על ישראל". ביום הזה התעלו היהודים מכל טרדות היום-יום, מהקשיים, מהעוני, מהרדיפות, מהדאגות, אל עולם שכולו טוהר וקדושה. עם הדלקת הנרות היתה המשפחה היהודית עוברת, כבמטה קסם, מאוירת החולין אל עולם רוחני נאצל, שהעניק כוח ותעצומות-נפש לימי השבוע האפורים והקשים.

גם העולם הלא יהודי אימץ את הרובד התחתון של השבת, והמושג יום מנוחה שבועי נעשה נחלת כלל האנושות. מדינות רבות אף עברו לחמשה ימי עבודה בשבוע. הכול הכירו בצורך להתנתק אחת לשבוע מדאגות הפרנסה ומטרדות העסקים ולעסוק בדברים שקרובים יותר לנפשו של האדם.

אגב כך, יש מקום לתמוה על המלחמה שמנהלים גורמים שונים בארץ כדי להביא לידי פתיחתם של מפעלים ושירותים ציבוריים בשבת, ותמוהה עוד יותר התמיכה שיוזמה זו זוכה לה מצד גופים שרוממות זכויות האזרח בפיהם. האם תהיה זו 'התקדמות' ו'חירות' אם עוד כמה עשרות אלפי יהודים יאלצו לוותר על מנוחת השבת שלהם ושל בני משפחותיהם ולעבוד ביום הזה?! האם לאחר שהעולם כולו קיבל מעם ישראל את עקרון יום המנוחה, צריך דווקא העם היהודי להילחם על כך שיהודים יעבדו בהמוניהם ביום השבת?! מוזר מאוד.

אל עולם אחר

יום השבתון אצל אומות-העולם, כאמור, אינו אלא רובד תחתון של השבת היהודית. אצלנו, היהודים, השבת אינה רק יום מנוחה מעבודה, אלא יום של התעלות מכל ענייני החולין. ומבחינה זו, לא רק עבודה בבית-החרושת היא מלאכה, אלא גם הצתת גפרור ונגינה בפסנתר נחשבות למלאכה. כל מה שקשור עם עולם החולין, יש בו משום מכשול והפרעה להתעלות הרוחנית שנדרשת מהיהודי ביום השבת.

ביום הזה אנו מתנתקים לחלוטין מכל מושגי החולין של ימות החול ועוברים לעולם רוחני נאצל. עולם של לימוד, תפילה וקדושה. אין לנו דאגות. אין לנו שום 'סידורים'. אין לנו בעיות בוערות. יש רק בית ומשפחה, ספרים שרצינו ללמוד, תפילה אמיתית שחפצנו לבטא. זו השבת היהודית!

אלה שלא זכו לטעום את טעמה של שבת יהודית אמיתית, עלולים לחשוב, שהיא דבר משעמם ומגביל: "הרי אי -אפשר לעשות שום דבר!", יאמרו. אבל מי שחווה אפילו פעם אחת בחייו שבת יהודית אמיתית, מלאה תוכן רוחני ושמחה, יודע היטב, שאין בעולם דבר שישווה לה.

אמרו חז"ל, שאם ישמרו ישראל, שתי שבתות כהלכתן – מיד ייגאלו. אולי משום שאחרי שתי שבתות כאלה, לא יימצא יהודי שירצה לוותר על חוויה נפלאה זו…

התוכן באדיבות צעירי אגודת חב"ד © כל הזכויות שמורות

 

מערכת האתר

השאירו תגובה

השאר מחובר!

אל תפספס את המגזין האיכותי שלנו שמכין אותך לשבת