פסח הוא חג עם הרבה מילים. "כל המרבה לספר ביציאת מצרים, הרי זה משובח!". ישנו עניין גדול וחשוב לספר, לשתף ולדון ביציאת מצרים. והרבה.
מדוע בעצם חשוב לדבר ולספר על כך הרבה? הרי לא מספיק להזכיר פעם אחת מה קרה שם, ודי? מעבר לכך מהו העניין הגדול של "והגדת לבנך"- לספר לילדים הקטנים אודות יציאת מצרים? הרי כשיגדלו, הם כבר בוודאי יבינו.
לדיבור יש כוח משמעותי. ככל שאנו מדברים בנושא מסוים, הוא הופך להיות אמיתי יותר בעבורנו. הדיבור הוא כוח רוחני- ואנרגטי המשפיע על הנפש ועל המציאות. כך למשל אדם שרגיל לדבר על הזולת דיבורים שליליים, על המציאות או אפילו על עצמו, ייתכן כי בדרך זו הוא מחזק את התחושה השלילית גם בנפשו. אחד הכללים למשל בעבודה על בטחון פנימי, הינו להפסיק לחלוטין לכנות את עצמי בשמות או בתארים לא נעימים… הדיבור השלילי מחזק את התפיסה השלילית בתוכנו.
בספר בראשית, בתיאור אודות בריאת האדם, מפרש האונקלוס: "ויהי האדם לנפש חיה" פרושו: "לרוח ממלא". האדם זכה למדרגה מיוחדת ונעלה בהיותו- מדבר. בריאה בעלת כוח להשפיע בעולםדרך הדיבור. מתוך כך אנו מבינים עוד יותר את החשיבות העצומה להשתמש בכוח זה בצורה בונה וחיובית ובכך לחזק ולעלות עוד יותר את כוח האדם שבתוכנו, את הדרגה הייחודית שניתנה לנו כבני אדם.
לדיבור אודות החירות, אודות הישועה והטוב, ישנה השפעה עצומה על הנפש. דיבור זה מחזק את החוויה הפנימית כי אפשר להשתחרר. יש סיכוי לאור. יש תקווה לימים של ברכה. וככל שנרבה לדבר על כך, זה יהפוך להיות מושרש ויסודי יותר בנפשנו.
פסח הוא חג המבשר גאולה. בחודש זה יצאנו מעבדות לחרות, ובחודש זה בכל פעם מחדש, מתעורר כוח מיוחד המאפשר לנו לצאת לגאולה אישית וכללית גם כעת. להשתחרר מהשעבוד הפנימי או החיצוני- ולפרוץ החוצה בשמחה. אחת הדרכים המרכזיות על מנת לאפשר ולסייע לגאולה האישית שלנו להתרחש- הינה הדיבור. לספר, לספר ולספר שוב ושוב- ביציאת מצרים. בסיפור המופלא שבו יצאנו משעבוד ארוך שנים לפרעה, להיותנו בני חורין. חופשיים ומוגנים על ידי בורא עולם.
החזרה על הסיפור, העמקה, הדיון, ההתבוננות וההתעסקות הרבה סביב הישועה העצומה הזו, רגע לפני שבני ישראל עמדו להתייאש, יש בה בכדי להעצים ולחזק את כל אחד מאתנו באופן אישי. כי בנפשנו ובתוך חיינו- חפץ בורא עולם לגאולינו. כמו אז, גם עכשיו. יש סיכוי אמיתי בכל רגע, ובפרט עכשיו- שכל אחד מאתנו יצא מהמיצר שלו לאור גדול.
מתוך הבנה זו חשוב כבר כעת, אפילו שילדנו עוד קטנים, לספר גם להם אודות הגאולה המופלאה. כבר מגיל קטן נשריש בהן את היסוד העיקרי ביותר בחיינו.
יש סיכוי לגאולה! אפילו אחרי 400 שנות שיעבוד- אין ייאוש, יש אור. יש ישועה. יש יציאה מהמייצרים.גם בעבורך. גם בשבילך. ובחיים שלך. האמונה בכוח הגאולה הינה עיקרון יסודי בחיים שלנו. גם כשנראה חשוך, כואב ומסובך- יש יציאת מצרים. יש אור גדול.
תדברו על המיצר שלכם- ובעיקר על היציאה משם! זה הזמן לפטפט על הטוב שיש לי בחיים, ועל האור שעוד יתגלה! להרבות בסיפור של יציאה ממיצר, של שחרור וחופש, של שמחה וברכה גדולה…
וככל שנרבה לדבר על התקווה, על הישועה והביטחון בכך שחפץ ה’ בטובתנו השלמה, גם אחרי פסח- הרי זה משובח!!
חג שמח וישועות טובות לכולם!
אודליה מימון היא מנהלת מרכז "אוצרות פנימיים".