יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד
תוכנית ל׳ | רמת החייל | נווה שרת

בית חב"ד רמת אביב

אלמגור 18 תל-אביב

לשמוח ולהודות ביום הדין

השנה, בעת שנתפלל בראש השנה ונסב על שולחן החג, נעלה על נס את אהבתו המופלאה של אבינו בשמים אלינו, שהתגלתה לפני שלושה חודשים עם חשיפת מנהרות התקיפה הזדוניות

 

ראש השנה, יום הדין. לב מי לא ירעד לקראת היום הפותח את עשרת ימי תשובה ואת הימים הנוראים. ביום כזה, בו עוברות נשמותינו בסך לפני הקדוש-ברוך-הוא, כשמולו פתוחים ספר החיים וספר נוסף – היינו אמורים לכאורה לצום. כמו ביום כיפור.

במקום זאת אנו מצווים את ההיפך הגמור: "איכלו משמנים ושתו ממתקים… כי קדוש היום לאדוננו, ואל תיעצבו, כי חדוות השם היא מעוזכם", כלשונו של נחמיה לעם ישראל. להרבות בראש השנה באכילת משמנים וממתקים ולהתחזק בחדווה.

משל למה הדבר דומה? לאדם המחכה למשפט בו יכול להיחתם דינו לגרוע מכול, והוא לגמרי לא מודאג. הוא אפילו עליז ושמח. "השופט הוא אבא שלי", הוא מסביר בחדווה לכל דורש. "אין לי ממה להילחץ"…

זו בדיוק התחושה המבוקשת מאתנו בראש השנה. לאחר שבמשך החודש האחרון, חודש אלול, יצא כביכול הקדוש-ברוך-הוא מהיכל מלכותו לקראתנו ועודד אותנו לשוב בתשובה ולשפר את מעשינו – הוא חוזר בראש השנה אל היכל המלכות, היכל המשפט, עם אותה הארת פנים. הוא מחפש – וכמובן מצליח – למצוא בכל אחד מאתנו את הנקודות הטובות שבו ולדון אותו בהתאם.

לכן אנו פונים אליו ביום כזה כ"אבינו מלכנו". אכן, הוא מלך גדול ונורא, אבל בד בבד ועוד קודם להיותו 'מלכנו' – הוא 'אבינו'. אבא טוב ואוהב שמחפש רק להיטיב לבניו.

■ ■ ■ ​

השנה, בעת שנתפלל בראש השנה ונסב על שולחן החג, נעלה על נס את אהבתו המופלאה של אבינו בשמים אלינו, שהתגלתה לפני שלושה חודשים עם חשיפת מנהרות התקיפה הזדוניות. אותם מבואות אפלים שמהם תכננו רוצחים שפלים להגיח באמצע החג ולרצוח ולחטוף יהודים רבים ככל האפשר. ההערכה המחמירה היא מבצע של רוע מתוכנן היטב, במסגרתו רצו לחדור לתחומי ישראל 9,000 מחבלים! מה היה עלול לקרות אם התרחיש הנורא היה מתממש – נשאיר כבר לדמיון הפורה של כל אחד.

למען האמת, את המצב החמור הזה הבאנו על עצמנו. רק לפני 22 שנה שלט צה"ל בעזה שלטון מוחלט, ואיש לא חלם שאי פעם תיפולנה רקטות בשטח ישראל. שלא לדבר על חפירת מנהרות לתחומי יישוב יהודיים. הסכמי אוסלו הארורים הובילו אותנו לאלפי הרוגים וכמעט שגם לטבח המוני בראש השנה תשע"ה, היו לא תהיה.

למבצע 'צוק איתן' יצאה ישראל כמעט במקרה. המטרה המוצהרת של תחילת המבצע – להשיב את השקט לדרום, והמטרה האמיתית – להשיב את השקט לתל אביב, קיבלו שתיהן משמעות אחרת לגמרי עם גילוין של המנהרות. גילוי שגילה טפח נוסף מאהבתו הגדולה של האב הגדול לבניו.

■ ■ ■ ​

בראש השנה אנו מתפללים לפני מלך מלכי המלכים, כי "הרשעה כולה בעשן תכלה". ואכן, חלק מהרשע כלה בעשן. מחבלים רבים יימח שמם וזכרם התכלו בעשן וכך גם מנהרות, פירים ועוד שלל צורות של מאורות רשע התפוצצו והפכו לעשן.

אלא שלצערנו זהו ממש לא הרשע כולו. בידינו לכלות עוד הרבה רשע וכדאי שנעשה זאת מה שיותר מהר. כבר התחלנו את הניתוח המרפא וטיפשי מצדנו לעצור אותו באמצע ולהותיר פצעים מדממים. אמנם את הכילוי המוחלט של הרשע יבצע מלך המשיח – שיעביר את הזדון מן הארץ – אך זה לא פוטר אותנו מלעשות את מה שמוטל עלינו. ובמיוחד משום ככל שאנו מכלים בעצמנו את הרשע, אנו מיישרים ומכשירים את הדרך להתגלותו לעין כול, תכף ומיד ממש.

שנה טובה ומתוקה, שנת שקט ושלווה, שנת גאולה וישועה לכל בית ישראל.

מערכת האתר

השאירו תגובה

השאר מחובר!

אל תפספס את המגזין האיכותי שלנו שמכין אותך לשבת