יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד
תוכנית ל׳ | רמת החייל | נווה שרת

בית חב"ד רמת אביב

אלמגור 18 תל-אביב

אחדות מסיבות טובות

התורה היא זו ששמרה על הצביון הייחודי שלנו בכל הדורות. מהארץ גורשנו, על השפה גם כן לא כל כך שמרנו ובכל תפוצה שוחחנו בשפה שונה – אך התורה הייתה ונותרה תמיד מנת חלקנו

 

מבצע 'צוק איתן' גילה את הלב היהודי החם והאוהב. חיילי צה"ל ששהו בשטחי הכינוס בעוטף עזה זכו לפינוקים מאזרחים חמימים שנהרו למקום ללא הרף והעניקו לאחיהם מכל טוב. מאוכל, דרך מוצרי היגיינה ועד לביגוד. קריקטורה משעשעת באחד העיתונים איירה את המילואימניק החוזר מחבל אשכול ולא מצליח להיכנס למכנסיים האזרחיות, לאחר שפע הממתקים שקיבל.

לא רק בחזית ובאזור החזית. גם בעורף התגלתה סולידריות ואחדות מופלאה, כשעם ישראל מתאחד בתפילותיו למען חיילי צה"ל ולמען הצלחתם במשימה שהוטלה על כתפיהם. פתאום נזכרו כולם כי אנו עם אחד.

■ ■ ■ 

חיי השגרה האפורים מתזמנים מדי פעם חיכוכים שלאו דווקא שאנו מתכוונים אליהם. אולם במצבים קיצוניים שחורגים לגמרי מהשגרה מתגלה האחדות מעוררת ההשראה שקיימת בעם הזה. 'צוק איתן'' היווה דוגמא קלאסית לאחדות בעיתוי קשה – עת מלחמה. אך יש גם אחדות בעיתוי נעים.

למשל חג שמחת תורה. שמחה מטבעה "פורצת גדר". במיוחד שמחת התורה שוברת את כל המחיצות המלאכותיות שבין איש לרעהו ומאפשרת לכולם לרקוד יחד (בכפוף לגדרי ההלכה). בשמחת תורה אפשר לפגוש אפילו שני שכנים מסוכסכים כשידו של האחד על כתף רעהו והשניים רוקדים בדבקות לכבוד התורה.

זו אחדות שלא נשארת רק בתחומי בית הכנסת ובתוך הקהילה. בתפוצות ישראל היה נהוג כי מי שיצא מבית הכנסת ועבר דרך בית כנסת אחר בו עדיין רוקדים יהודים, היה מצטרף עימם לריקודם. ומה לך אחדות גדולה מזו?

המקובל הנודע מצפת, האריז"ל הרחיב את המנהג והקפיד לעשות שבע הקפות (נוספות על הרגילות) לאחר צאת החג בכל בית כנסת בו עוד לא סיימו את הריקודים. מנהג זה של האר"י הפך במרוצת השנים להיות נחלת הכלל ומוכר כיום בישראל כ"הקפות שניות".

אחד הטעמים למנהג זה הוא להתאחד עם יהודי חוץ לארץ, שעורכים בלילה זה את ההקפות. שוב אקט של אחדות, שמתבטא בשמחת ההקפות. כיום, גם בארץ ישראל מתגוררים יהודים רבים במקומות שבהם לצערנו אין בית כנסת פעיל בשמחת תורה, ונפשם חשקה לחוות שמחה יהודית אמיתית. כל אלו באים לטקסי 'הקפות שניות', המהווים עבורם מעיין בלתי נדלה של שמחה צרופה, שמקרינה להם על כל השנה.

הרבי מליובאוויטש מפליא לתאר את מעלת המנהג ומבאר כי לריקודים בהקפות שניות יש יתרון על הריקודים בהקפות הראשונות, זאת על פי הכלל הידוע "מעלין בקודש".

■ ■ ■ 

עם ישראל מתאחד בשמחה סביב התורה דווקא, משום שהיא זו ששמרה על הצביון הייחודי שלנו בכל הדורות. מהארץ גורשנו, על השפה גם כן לא כל כך שמרנו ובכל תפוצה שוחחנו בשפה שונה  – אך התורה הייתה ונותרה תמיד מנת חלקנו. בשמחה המאחדת עם התורה אנו טועמים קלות מהשמחה האדירה שתאפוף את כולנו בגאולה השלמה, כאשר המשיח יחשוף לפנינו רבדים חדשים בתורה.

במהלך החודשים האחרונים צברנו די והותר רגעי אחדות עצובים, מהסוג שליוו את עמנו באלפי שנות הגלות. כעת, בעמדנו על סף הגאולה האמיתית והשלמה, אנו רוצים לחוות אך ורק רגעי אחדות שמחים ומאושרים, מהסוג שנזכה כולנו לחוות  בקרוב ממש.

מערכת האתר

השאירו תגובה

השאר מחובר!

אל תפספס את המגזין האיכותי שלנו שמכין אותך לשבת