מספרים על קבוצת צפרדעים הצועדת לה להנאתה ברחבי היער. הן מגיעות
לעיקול השביל, הן לא רואות שמעבר לו, יש בור עמוק מלא במים. ואכן הן פונות בעיקול,
ושתי הצפרדעים הצועדות בראש, נופלות עמוק לתוך הבור.
כל הצפרדעים מקיפות את שפת הבור, ומתחילות לצעוק לצפרדעים שבבור- אין
לכן סיכוי הבור עמוק, אין סיכוי שתצליחו לצאת. חבל לכן בכלל על המאמצים.
ואכן שתי הצפרדעים מנסות לנתר החוצה, אבל אחת מהר מאוד מתייאשת וטובעת.
אבל השניה לא מתייאשת. היא מנסה בכל כוחה לזנק החוצה, ואכן אחרי עוד קפיצה ועוד ניתור,
היא נותנת זינוק אדיר המעיף אותה על מעבר לשפת הבור!
החברות שלה ניגשות אליה נרגשות, איך לא התייאשת? הרי אמרנו לך שאין לך
סיכוי?
ואז הן מופתעות לגלות שהצפרדע בכלל חרשת…
הצפרדע החרשת ראתה אותן צועקות, אבל היא היתה בטוחה מה הן צועקות? קריאות
עידוד- כל הכבוד! המשיכי! תתאמצי! את עוד מעט יוצאת! ואכן, זה נתן לה כח להתאמץ
ככל יכולתה עד שניצלה.
– – – –
פרשת השבוע פרשת בלק. על שם מלך מואב הרשע שרצה להשמיד את ישראל. הרי
חז"ל אמרו שאסור לאדם לקרוא לילד שלו בשם של רשע, "שם רשעים ירקב".
אנחנו לא רוצים להנציח את זכרו של הרשע. והנה הפרשה בעצמה הולכת ומנציחה את בלק?
יכולים לשאול: הרי לפני שבועיים נתקלנו בפרשת קורח? אבל ישנו הבדל
מהותי. ראשית קורח היה יהודי. שנית, ילדיו חזרו בתשובה ולפי הרבה דעות גם הוא עצמו
חזר בתשובה. לעומתו בלק היה ונשאר גוי רשע.
חז"ל אומרים שבלק הוא בעצם ניגודיות. מצד אחד בלק, רשע שונא
ישראל "יותר מכל שונאים", כפי שכתוב במדרש. בתורת החסידות מוסבר גם,
שבלק נקרא על שם "בוקה ומבולקה" שפירושו הוא ’הרס וחורבן גמור’. בלק
בעצם מסמל את תכלית הרוע.
כנגד זה לצד השני, השל"ה הקדוש אומר שבלק היה חכם גדול ביותר, גם
יותר מעמיתו לפרשה הנביא בלעם. בנוסף מבלק יצא המשיח בעצמו! רות המואביה הסבתא רבתא
של דוד המלך היא נינה של בלק.
כך שפה יש ניגודיות- מצד אחד הוא מסמל את תכלית הרוע, מצד שני מלך
המשיח תכלית האור יצא ממנו.
בלק הוא בעצם סוג מיוחד של קדושה, סוג של קדושה שיצאה מתוך הרוע.
לוקחים את הרע, והופכים אותו לקדושה.
– – – –
כך זה גם בעבודת ה’. בעבודת ה’ ישנם שני סוגי עבודה- ישנה עבודה של
עשיית הטוב. מצוות, חסדים, לימוד תורה שאדם עושה. מצד שני, ישנה סוג עבודה של
הפיכת הרע לטוב. למשל אדם שחזר בתשובה, אדם שמקודם היה מונח ברע, אבל הוא החליט
להתגבר על יצרו וחזר בתשובה. דווקא בזה יש מעלה עוד יותר גדולה. הפיכת הרע לטוב,
נעלית הרבה יותר.
אדם שמעולם לא נחשף לרוע. אדם שמעולם לא נחשף לעברות. קל לו הרבה יותר
לעבוד את ה’. דווקא אדם שנכשל, וטעם את טעמה של החטא. דווקא כשהוא לאחר מכן חוזר
בתשובה ועובד את ה’ כמו שצריך, הוא בדרגא נעלית יותר.
המסר של בלק בפרשת השבוע הוא, כשאנחנו נתקלים בבעיה. נכשלנו בדבר לא
טוב. במקום להתייאש בדיוק הפוך. זה אמור להוות אתגר. ואז כשאנחנו מתמודדים עם האתגר,
ומצליחים לנצח ולהפוך את הרע לטוב. דווקא אז ההצלחה שלנו נעלית יותר. וכמו עם
הצפרדע בה פתחנו, היא נצלה את המגרעת שלה כחרשת, ובזכות זה היא בעצם הצליחה.
– – – –
השבוע יחול י"ב בתמוז, היום בו הרבי הקודם שוחרר בניסים גלויים
ממאסרו, בעידן סטאלין ברוסיה הקומניסטית על הפצת יהדות. שם ראינו דבר מעניין.
משפחות ואנשים שברוסיה היו מוכנים למסור את נפשם על שמירת תורה ויהדות. כשהן היגרו
לארצות הרווחה ,היו כאלה, שדווקא שם הן לא הצליחו להחזיק מעמד מבחינה רוחנית.
זה קשור לאותה הנקודה. בגלל ההתנגדות והקושי נוצרה קונטרה מצידה של
הנשמה. אבל כשהלחץ נגמר, זה פסק.
כדאי לקחת את המסר הזה ומעכשיו כל קושי בו נתקל, ננצל אותו ונפיק ממנו
את הטוב. נהפוך את הרע לטוב ומהלימון נעשה לימונדה.
