בפרשת השבוע מסופר על תקריות דיפלומטיות בין רועי צאן אברהם לרועי לוט, דבר שגם להעכרת היחסים בין שתי המחנות בכל הדרגים.
אברהם אבינו איש החסד והאהבה לא יכל להיות פסיבי מול מציאות כזו וכשהוא הבין שכנראה בדרך הרגילה והישירה לא ניתן לפתור זאת הוא הציע ללוט בא נשאר ידידים וכל אחד יתמקם במקום אחר וכך נחסוך את זירת ההיאבקות המעוררת חיכוכים.
טוב, בין בני זוג זה ממש לא מומלץ.. הנישואין היא שליחות אלוקית ויש לעשות הכל כולל הכל כדי לשמר אותה ולהישאר יחד לאורך ימים ושנים כבנין עדי עד.
אבל יש כן מסר מסויים מהסיפור הזה:ישנם לעיתים דברים/דיעות/תחומי ענין, והרגלים שונים עד קוטביים, בין בני הזוג.
ישנם כאלו 'כישרוניים' שלאורך כל ימי חייהם מעלים לסדר היום כל הזמן את השוני שלהם ואת קשיי ההסתגלות שלהם להנהגות הצד השני ועד כמה שהם לא רצויות,אוהבים לחפור ולחזור ולדבר על תקופות ומקרים בהם לא הסכמנו ואף קצת רבנו..
בא אברהם, אבינו הנצחי, ואומר לבניו טיפ חשוב:
חברה'לאך די למריבות! מי צריך את זה? זה לא עושה טוב לאף אחד ולא יקדם אותנו לשום מקום. זה רק יעכיר את ההווה. במקום לגרד את הפצעים ולהעמיק את הקרע והקיטוב, בואו נעזוב את זה, נסיח את דעתינו מכך. לא עדיף להיות עסוק בדברים שכן מעניינים את שנינו,ברגעים היפים שהיו לנו ולא במחלוקות והאי הבנות?.. להינות מהדברים הטובים שיש לנו,שהיה לנו, ושבעזרת ה' יהיו לנו..
יש לנו בכונן התודעתי הזוגי שלנו כל כך הרבה דברים משותפים חיובים , למה לשים בתמוונת השומר מסך דווקא את התמונה הבעייתית והמביכה?…