חיי האדם הרוחניים כמו הגשמיים אינם סטטיים.יש בהם שינויים.יש ימים בהם אנו מתעוררים למצב רוח חיובי ראש פתוח ריכוז גבוה ומוחין דגדלות.ויש ימים קצת פחות זוהרים..
כשם שבחיי האדם הפרטי,ישנם שינויים יחיות ומורדות, כך הימים בלוח השנה מכילים בתוכם,מצד אחד ישנם ימי הוד והדר מלאי קדושה והשראה רוחנית, ומאידך גיסא ישנם את ימי השגרה היומיומית האפרורית.
הנטיה האנושית הרגילה היא ליחס חשיבות יתירה לימי ההוד ולרגש הנעלה שבהם, וקצת לזלזל בימי השגרה והעשייה הבנאלית. התפיסה החסידית גורסת בדיוק להיפך.
העיקר היא השגרה היומיומית הסיזיפית ,הכוללת בתוכה,את העשיה הבסיסית הנעשית מתוך קבלת עול.
החגים וימי הקדושה הם רק הדלק והמנוע לימי ומעשי השגרה.הם העיקר ובהם החפץ האלוקי המושלם!
מקורות: תניא פרק ד. טו.כז.מ. ושיחות הרבי בכמה מקומות