ההורים ובתם הכלה עמדו בפתח חדרו של הרבי בכדי לקבל את ברכתו לפני החתונה. פעמים רבות בעבר זכה האב למעמד ה'יחידות' עם הרבי. תמיד דיבר עמו הרבי בפנים מחייכות והוא זכה לקירובים גדולים, אך הפעם נראה מבטו של הרבי רציני מאוד.
לאחר ששמע על ההכנות לחתונה שאל אותם הרבי : "ומה יהיה עם סעודת ה'שבע ברכות' הבעת תמיהה התפשטה על פני כל הנוכחים. מה השאלה? הרי כנהוג יערכו גם הם בכל יום משבעת הימים שאחר החתונה סעודת מצוה לכבוד החתן והכלה ובסופה ייאמרו שבע הברכות. קולו של הרבי קטע את מחשבותיהם. הרבי חזר על שאלתו : "מה יהיה עם ה'שבע ברכות'? הפעם אזר האב אומץ וענה בתמימות : "נעשה, אם ירצה השם, שבע ברכות כנהוג".
עוד הם מנסים לגלות מה מסתתר מאחורי השאלה ה"מוזרה", והרבי המשיך לשאול : "במה חושב החתן להתעסק לאחר החתונה?"
בהתחשב בעובדה שלפני ימים ספורים נכנס החתן ליחידות אצל הרבי וקיבל את הסכמתו ללמוד בכולל האברכים שליד 770 – בית-מדרשו של הרבי – נראתה השאלה מפתיעה לא פחות. אך האב למד מן השאלה הקודמת וענה בפשטות : "החתן יכנס ללמוד בכולל האברכים שעל-יד 770 כפי שהורה לו הרבי ביחידות".
לבסוף ארע ענין שעורר תמיהה כקודמיו. הרבי התעניין בפרט שנראה לכולם שולי ביותר לעומת כל האירועים האחרים: "איפוא יהיו הזוג הצעיר בחג הפסח?" – שאל הרבי. על כך ענה אבי הכלה שהיות והחתונה תהיה במונטריאול שבקנדה ימים ספורים לפני חג הפסח, על-כן ישאר הזוג במונטריאול.
ה'יחידות' הסתיימה ובני המשפחה יצאו את חדרו של הרבי כשהם מטושטשים לגמרי. מה רומזות שלוש השאלות ה"מוזרות"? רגש של חרדה ופחד מפני הבאות הציף את ליבם. בתם הכלה החלה לחשוש כי דברי הרבי מבשרים אולי על בעיות שעתידות לקרות בהמשך וזרם של דמעות פרץ מעיניה. גם מזכירי הרבי, העדים לשאלות ותשובות רבות היוצאות מחדרו של הרבי, התקשו לפתור את התעלומה. בלב כבד נסעו לביתם שבקנדה והמשיכו בהכנות לקראת ההתונה.
מועד החתונה קרב והורי החתן כבר הגיעו ממקום מגוריהם שבאנגליה למונטריאול. הם התאכסנו באחד המלונות השוכן בקרבת מקום לישיבת 'תומכי-תמימים' שם תערך החתונה. הגיע הרגע לו ציפו כולם ומסיבת החתונה התקיימה ברוב פאר והדר על הצד הטוב ביותר לשביעות רצון כולם.
למחרת נקבעה סעודת השבע ברכות אצל דוד הכלה. לפנות ערב התקשר הדוד למלון ובקש לברר האם הורי החתן מוכנים לבוא. האם החתן ענתה שעדיין בעלה ישן אך מיד תעיר אותו ושניהם יבואו בעוד מספר דקות.
ואכן מיד העירה את בעלה, הלה התלבש אך כשהתכופף לנעול את נעליו קיבל לפתע התקפת לב. תיכף ומיד נלקח לבית הרפואה ומובן שכל בני המשפחה וגם הזוג הצעיר שהו כל העת ליד מיטתו. עוד באותו לילה נפטר אבי החתן.
לא קשה לתאר את הצער שקטע את השמחה בעיבה. כמובן שסעודת שבע הברכות שנקבעה לאותו לילה התבטלה וכן כל הסעודות שתוכננו לשאר הימים. אבי החתן נלקח לקבורה באנגליה.
לאב היה עסק גדול ומשגשג ובנו היה מוכרח להכנס תחתיו ולנהל את העסק. למותר לציין שנטש את תוכניתו ללמוד בכולל האברכים שליד 770. הזוג הצעיר נשאר בבית החתן ואת חג הפסח חגגו באנגליה ולא במונטריאול כפי המתוכנן. עתה הבינו כולם את סודן של שלושת השאלות ה"מוזרות" של הרבי…
