כשבחור ובחורה החליטו ביניהם להנשא זה לזה, והם מקבלים על כך את הסכמת הוריהם וברכת רבותיהם, עורכים ההורים ה"מחותנים" סעודת מצוה בה כותבים את ה"תנאים" שלפיהם החליטו בני הזוג להנשא (כגון : מה יתן כל צד, היכן ומתי תהיה החתונה, וכדומה).
טעות נפוצה לקרוא למעמד זה בשם "אירוסין". בחסידות חב"ד, מקפידים לקרוא לזוג "משודכים", זאת על פי הסברו של הרבי מליובאוויטש, כי מבחינה הלכתית ועל פי לשון התורה ובלשון חכמינו ז"ל המונח מתאר את שלב הקידושין, שבו נאסרת האישה על כל הגברים בעולם, כולל המקדש, עד לשלב הנישואין, בו מביא החתן את הכלה לביתו ומתייחד עמה. פירושו הנכון למעמד האירוסין – להלן:
אירוסין – ה"קידושין" שמקדש החתן את הכלה בטבעת ואומר לה בפני שני עדים: "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל", לפני נתינת הטבעת מברכים "ברכת אירוסין". כיום נערכים האירוסין בצמוד לנישואין.
