יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד
תוכנית ל׳ | רמת החייל | נווה שרת

בית חב"ד רמת אביב

אלמגור 18 תל-אביב

מושגי פורים

על הדמויות הדומיננטיות במגילה, מצוות חג הפורים ועל משמעותם של מושגי פורים במילון פורימי מיוחד

פורים דפרזים – יום י"ד בחודש אדר הינו חג הפורים ברוב העולם, באותו היום נחו היהודים מאויביהם, לאחר שנלחמו בהם ביום י"ג.

פורים דמוקפין / שושן פורים – בשושן הבירה המשיכו היהודים ונלחמו בצריהם גם ביום י"ד, ואלו מנוחתם היתה ביום ט"ו בחודש, לזכר הנס נקבע כי החגיגות בכל הערים שהיו מוקפות חומה בימיות יהושוע בן נון (כניסת עם ישראל לארץ הקודש) תהיה ביום ט"ו.

פורים קטן – בשנה מעוברת (הסבר בהמשך) נוהגים לציין בחודש אדר א’ את הימים המקבילים לחג הפורים, י"ד וט"ו בחודש.

מקרא מגילה – מצוות קראית המגילה הינה כפולה, במשנה נאמר "חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולשנותה ביום", לפני ואחרי הקראיה מברכים את ברכות המגילה.

משלוח מנות – לקיום מצווה זו נוהגים לשלוח לפחות שני סוגי מאכלים מוכנים, מצווה זו מיועדת לשמח גם את מי שאין לו במה לשמוח.

מתנות לאביונים – נאמר בתלמוד על חג הפורים "כל הפושט יד נותנים לו" כדי שגם האביונים והעניים ישמחו נקבעה אחת ממצות היום לנתינת ועשיית חסד עם מי שאין לו.

משתה ושמחה – סעודת פורים הינה חלק מקיום חובות היום. סעודה זו הינה הזדמנות מצויינת לקיום מצוות "עד דלא ידע" (ראה בהמשך).

תחפושות – נהגו בתפוצות ישראל לציין את היום המיוחד על ידי התחפשות, מקורו המדייק לא ברור, אך אין ספק כי מנהג זה נוטל חלק חשוב ועיקרי בשמחת היום.

המן – המן הרשע הוא הדמות הרעה שבמגילה, הוא היה זה שביקש להשמיד את כל עם ישראל ביום אחד, מחשבתו לא הצליחה, ובסופו של דבר נתלה על עץ בשושן הבירה. בשעת קריאת המגילה, כאשר מזכירים את שמו בתוספת כינוי (כמו המן הרשע המן האגגי), נוהגים להרעיש על ידי רעשנים.

אסתר – הינה המלכה אשר נבחרה למלא את מקומה של ושתי, כשנודעה לה הגזירה היא נשלחה על ידי מרדכי אל המלך אחשורוש כדי להציל את עם ישראל.

מרדכי – הוא המנהיג היהודי בתקופת המגילה, היה זה אשר פעל מאחורי הקלעים להצלת עם ישראל. בימי הגזירה כינס את כל היהודים לצום ולתשובה.

אחשוורוש – המלך על פיו ישק כל דבר, לאחר שנגזרה הגזירה בשמים, נתן אחשוורוש להמן את האישור לביצוע הגזירה, כאשר התבטלה הגזירה בחסדי בורא העולם, נתן לאסתר ומרדכי את האישור להצלת היהודים.

"עד דלא ידע" – הינו חיוב עיקרי ביום הפורים, בתלמוד נאמר כי ישנו חיוב על היהודי לשתות יין "עד דלא ידע להבחין בין ברוך מרדכי לארור המן".

פור – כאשר ביקש המן לבחור את התאריך בו תתבצע הגזירה על היהודים, הוא הפיל פור – גורל. וכשיצא לו חודש אדר, שמח וחשב בליבו שזהו החודש המתאים להשמדת היהודים (היו לא תהיה) מכיון שבחודש זה נפטר משה רבינו. והוא לא ידע שבחודש זה משה רבינו גם נולד.

חודש אדר – בשעת עשיית הפור חשב המן בליבו מזלו של חודש אדר הינו "דגים" אשר פעמים נבלעים… אמר הקדוש ברוך הוא: "דגים פעמים בולעים ופעמים נבלעים, עכשיו אתה נבלע מן הבולעין".

אדר א’, אדר ב’ – אחת למספר שנים מוסיפים בלוח השנה הערי חודש, החודש הנוסף הינו אדר א’. מטרת ההוספה היא לגרום שחג הפסח יחול בתקופת האביב. תוצאה זו נגרמת בכך שהלוח העברי פועל על פי מהלך הירח.

שבת זכור – השבת שלפני חד הפורים נקראת בשם זה, בגלל שבה קוראים את פרשת זכירת מחיית עמלק, במשך חודש אדר קוראים ארבעה פרשות מיוחדות כתוספת לפרשת השבוע. פרשה זו נבחרה לשבת שלפני פורים, גם בגלל שהמן הרשע היה מצאצאיו של עמלק.

תענית אסתר – יום י"ג באדר, ערב פורים נקבע לצום "תענית אסתר" לזכר צומה של אסתר המלכה והיהודים בזמן הגזירה.

מערכת האתר

השאירו תגובה

השאר מחובר!

אל תפספס את המגזין האיכותי שלנו שמכין אותך לשבת