יום כ' מנחם-אב ה'תש"ד, הסתלק הגאון והמקובל האלוקי רבי לוי יצחק שניאורסאהן, אביו של, הרבי מליובאוויטש. במסירות נפשו היווה, רבי לוי יצחק, אות ומופת למנהיגות יהודית תחת השלטון הקומוניסטי. משום כך גם נאסר ונשלח לחמש שנות גלות בארץ גזירה בקאזחסטן, שם גם נפטר לאחר יסורים רבים ומנחותו כבוד בעיר אלמא -אטא. להלן שני סיפורים אודותו.
בעל מום לצבא?
מעשה בחסיד ר' עוזר ויניקורסקי, שהיה צריך להתייצב לצבא. נכנס הלה לרבי לוי יצחק וביקש את ברכתו. נתן לו הרב הדרכה מפורטת: בדיוק באיזה יום יתייצב, באיזו שעה, דרך איזה רחוב יגיע למשרד הגיוס, אילו פרקי תהילים ישנן לפני כן וכמה מטבעות יתן לצדקה. הוא אף אמר לו, שכאשר יעמוד בדלת הכניסה של משרד הגיוס יצייר לעצמו שם הוי'.
רבי לוי יצחק ברכו והבטיח לו שלא יאונה לו כל רע, ואף בקשו לחזור ולספר לו מכל אשר יארע. "בבואי לשם מספר ר' עוזר, לאחר שמלאתי אחר כל מה שהדריך אותי רבי לוי יצחק, נכנסתי לחדר גדול, שבו היו מסודרים מספר שולחנות ליד כל שולחן ישב רופא, מומחה במקצועו אשר מתפקידו היה לבדוק היטב את המועמד אך ורק בשטח שהוא מתמחה בו. כל מועמד היה חייב לעבור את כל הרופאים הללו, באופן שלא יוכל להערים על מצב בריאותו האמיתי.
עברתי תחת הביקורת של כל הרופאים, כשכל אחד בודק אותי ורושם חוות דעתו על הגליון. כשהגעתי לבסוף לפקיד לקבלת התשובה סופית, הסתכל הפקיד עלי במבט של חמלה ושאל: מה קרה לך, מסכן שכמותך, שכל רופא מצא אותך בעל מום וחולה במחלה אחרת?
כך יצאתי משם כשבידי שחרור מלא מהצבא.
מאפיית המצות
בשנת תרצ"ט אפתה הממשלה מצות לפסח במאפיות ממשלתיות עבור אזרחיה היהודיים. כמובן לא היו אלה מצות כשרות לפסח. הדבר לא נתן מנוח לרבי לוי יצחק, אשר החליט לאפשר לכל יהודי ברחבי המדינה לאכול מצות כשרות למהדרין. ואכן אחר השתדלות הוא השיג את הרשיון לכך. אלא שפקידי הממשלה חששו שהוא עלול לפסול כמויות גדולות של קמח ודרשו ממנו לתת הכשר מראש לכל הקמח, ואף איימו עליו. אך רבי לוי יצחק הודיע בתוקף כי לא יתן הכשר לקמח אלא אם יתנו לפקח כדת וכדין ולא – יפרסם כי הקמח אינו תחת אחריותו. ואכן בקשתו התמלאה.
הוא ניגש מיד לעבודה, הוא הכשיר את שתי טחנות הקמח הגדולות ביותר בעיר הרכיב נפות חדשות, העמיד משגיחים רבים. הוא רשם הוראות ברורות. בעשרה סעיפים אשר עליהן יש להקפיד בעת האפיה ובמקום מכירת המצות. הוראות אלו הוא העביר אל משרד הממשלתי העירוני האחראי על אפיית המצות ותשובתם הייתה "כל ההוראות תתמלאנה".
וכך בזמן שבו קיבל אזרח פשוט לא יותר מ-30 גרם לחם שחור ליום תמורת כרטיסים מיוחדים, סיפקו השלטונות קמח לבן בשקים חדשים דוקא למען אפיית המצות. הרב השקיע מאמצים רבים במצות אלו, שהסבו ליהודים רבים שמחת יום טוב אמיתי, אך הוא לא ידע שמחת יו"ט באותו חג הפסח. זמן קצר לפני החג נעצר והוכנס מאחורי סורג ובריח. במשך 8 ימי החג לא בא אל פיו, רק מים והמצות המועטות שלקח מהבית, אשר מהן השאיר לפסח שני…
