ישב כל אד ואחד עם עצמו, בחדר מסוגר (כדי שאחרים לא יראו מה שמתרחש על פניו) ויתבונן אליבא דנפשיה (=לפי כמה שמשער בנפשו), יערוך "חשבון צדק ["ואלה המשפטים" – משפט צדק, "אשר תשים לפניהם" – "לפנימיותם"] מתי היתה הפעם האחרונה שחשב באמת שהקדוש-ברוך-הוא נוטל אותו – אכן אותו עצמו – ומוציאנו מן הגלות הזה האחרונה – ואכן מגלות זו, והוא הולך יחד עם משיח לגאולה האמיתית והשלמה?!
כאשר יתבונן בכך אליבא דאמת – יפעל דבר זה גופא אצלו הרהור תשובה, שעל-ידי-זה הוא נהפך מיד לצדיק גמור, וכאשר "ישראל עושין תשובה" אזי "מיד הן נגאלין" ומביאים מיד תשועה והצלה לכל העולם כולו.
(משיחת ש"פ משפטים תשמ"ו)