יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד
תוכנית ל׳ | רמת החייל | נווה שרת

בית חב"ד רמת אביב

אלמגור 18 תל-אביב

תכלית הניסיונות

מטרת הניסיונות אינה להחליש, חלילה, את עם-ישראל, אלא להפך – להעלותו לרמה עליונה יותר. ככל שהניסיונות גוברים, הדבר מעיד על עוצם העלייה הצפויה לבוא לאחר העמידה בהם.

הניסיונות מלווים את עם-ישראל מראשית התהוותו. אברהם אבינו נתנסה בניסיונות קשים, וככל שנתעלה למדרגות עליונות יותר בעבודת-ה', התעצמו הניסיונות, עד ניסיון העקֵדה. גם במצרים נבחנו בני-ישראל בניסיונות קשים, שהגיעו לשיאם דווקא ערב הגאולה.

וכך נאמר ב'רעיא מהימנא' (לזוהר חלק ג, קכד,ב): "כגוונא דא יתעביד לנסא לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב: יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים, דאינון מסטרא דטוב וקיימין בניסיונא, והרשיעו רשעים – אינון רשעים דרע" (=כך יעשה הקב"ה ניסיונות לעם-ישראל בגאולה האחרונה, כמו שכתוב: 'יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים' – אלה שמצד הטוב יעמדו בניסיון, 'והרשיעו רשעים' – אלה הרשעים שמהרע).

המטרה – להתגבר

מטרת הניסיונות אינה להחליש, חלילה, את עם-ישראל, אלא להפך – להעלותו לרמה עליונה יותר. ככל שהניסיונות גוברים, הדבר מעיד על עוצם העלייה הצפויה לבוא לאחר העמידה בהם.

תורת החסידות מסבירה, ש'ניסיון' הוא גם מלשון 'נס' ודגל – דבר גבוה הנישא אל-על. זו כל מטרתו וייעודו של הניסיון – לנשא אותנו מעלה-מעלה. על-ידי העמידה בניסיון זוכים להגיע לדרגות רוחניות גבוהות ביותר, ולכן מעמידים אותנו בניסיון כדי שאכן נגיע אל אותן דרגות נעלות.

עצם הידיעה שזו כל מטרת הניסיונות, מקִלה את ההתגברות עליהם. כשאנו יודעים שהופעת הניסיונות אינה מעידה על הסתר-פנים חלילה, אלא להפך, על רצונו של הקב"ה לרוממנו ולנשאנו על-ידי העמידה בניסיונות – קל לנו יותר לגבור עליהם. כך אנו רואים בניסיון את מטרתו הפנימית ואת תכליתו הסופית.

במדרשי חז"ל, המתארים את מהלך הגאולה, מופיע שלב שבו חלה פתאום נפילה במסע הגאולה. בין המדרשים יש שינויים בדבר מהותה ואופייה של נפילה זו, אך עצם הדבר משותף למדרשים רבים. נוצרת פתאום תקופה קשה לישראל, שבה גוברת ידם של רשעי העם. במדרש תלפיות נאמר: "ישראל יהיו בצרה גדולה, ומתחבאים במערות ובבורות, והנשארים מהם בורחים למדבר עמון ומואב… באותה שעה יצעקו בני-ישראל צעקה גדולה עד לשמים".

בתיאורים המדרשיים האלה אפשר לראות קו מנחה וכיוון כללי, שפרטיו עשויים להשתנות. הכיוון הכללי הוא, שלפני בוא המשיח וסמוך מאוד לבואו מתחוללים אירועים שיוצרים מצוקה כללית בעם-ישראל ומעוררים את הלבבות לזעוק אל ה'.

מכאן רק עולים

כשיודעים כל זאת מגיעים להכרה, שחלילה לנו מליפול ברוחנו או לפקפק באמונת הגאולה. להפך, דווקא לנוכח הירידה הגדולה, הבלתי-מובנת כלל וכלל, צריכים אנו להתחזק באמונתנו כי הגאולה המובטחת אכן תבוא גם היא באורח מפתיע ובלתי-מובן – כפי שאמרו חז"ל שהיא תבוא 'בהיסח-הדעת'. דווקא כאשר מגיעים לשפל המדרגה, או-אז מבינים שמכאן אפשר רק לעלות, ולא סתם עלייה – אלא עד לפסגה העליונה ביותר.

עם זה, יהודי גם צריך לדעת שהדברים האלה אינם סגורים וחתומים מראש, אלא הרבה תלוי במעשינו ובפעולותינו. חז"ל אומרים, שאופיים של האירועים תלוי מאוד במעשיהם של ישראל. התחזקות בתורה ובמצוות ותוספת של תפילה לקב"ה שיקצר את הסבל ויביא את משיח-צדקנו – יכולות בהחלט ליצור 'קפיצת הדרך' ולחסוך מאיתנו הרבה סבל ותלאות.
 

התוכן באדיבות:
צעירי אגודת חב"ד
© כל הזכויות שמורות

מערכת האתר

השאירו תגובה

השאר מחובר!

אל תפספס את המגזין האיכותי שלנו שמכין אותך לשבת