עברית

האם מותר לשקר למען השלום? ויכוח עתיק יומין קיים בין גדולי ישראל בנוגע לשאלה כבדת משקל זו. כבר משה רבינו ואהרון הכוהן, האחים הדגולים, חלקו

כל דבר שמתרחש, לא רק עם בני אדם, אלא אף עם עצמים דוממים, בא כתוצאה ישירה מרצון ה’; גם כל מאורע המתרחש בעולם, בא בגלל שה’ הביא להתרחשותו: אדם המכיר בעובדה שכל מה שקורה עמו, נשלט על ידי ה’, בוודאי יהיה שמח.

במהלך מעמד חלוקת הדולרים לצדקה, הגיע מר יורם ארידור, שגריר ישראל באו"ם לבקש ברכה מהרבי מליובאוויטש ולברכו על הסיוע שמגיש לו ולעם ישראל. הרבי מסביר לו שבחודש אדר גובר מזלם של ישראל..

מדוע בחרה התורה מכל המצוות דווקא את מצוות הצדקה, והדגישה שיש לקימה "לשם שמים"? וכי יתר המצוות אין לקיימם אך ורק משום שהם ציווי הבורא? ועוד, למה לתת צדקה לעני אם זה מצבו שנגזר עליו משמיים?

משנכנס אדר מרבים בשמחה • בחודש זה חל חג פורים ומזל אדר – דגים אך לא רק פורים.. • הנה צרור אירועים שאירעו בחודש אדר

בנדודי בני ישראל במדבר קיבלו הוראה לבנות "מקדש נייד" – משכן, בו תשרה השכינה • תיאור תהליך בנייתו, כליו וצורתו מוגשים בלשון קלה וברורה • "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכו"

חודש אדר הוא הזמן שבו אנו מתעסקים עם קו השמחה. השמחה אינה רק רגש בלב. זו רק התוצאה. הגורם לשמחה, כמו לכל סוגי הרגשות האחרים. מהם אם כן המשקפיים הנכונות שדרך עדשותיהן החדות ניתן לחיות ולראות בחיי היומיום תחנות רבות של שמחה ורוממות רוח?

רב בית הכנסת שם לב ששמעון זקן המתפללים בין ה-90 לא הגיע לתפילה כבר 3 ימים.. הלך הרב לבקרו בביתו חי בריא ושלם.. לשאלת הרב ענה: "עשיתי חושבים. כל החברים שלי כולם כבר מנוחתם בגן עדן.. רק זה חסר לי, שאלך לבית הכנסת והם ישאלו: מה? הזקן הזה עדיין שם?!…"

היינו ילדים בני 11 ולמדנו את פרק "שור שנגח את הפרה", פרק חמישי במסכת ’בבא קמא’ שמבוסס על פרשת משפטים..

לאחר מתן תורה בהר סיני, השבוע בפרשת משפטים אותה נקרא השבת, הפרשה מתחילה עם מצוות מעשיות: עונשו של הגנב וזכויותיו של העבד, עזרה לזולת, להלוות כסף לעני וכשהחמור של השונא שלך רובץ תחת משאו – אל תתעלם.. איפה הרוחניות וההרגשה של מתן תורה? אז זהו שהמבחן האמתי לאמונה בה' מתבטא גם במעשים הפשוטים ביום יום..