זמן קצר לאחר שהכוחות הלוחמים פרצו לירושלים העתיקה ושחררוה, פנה אל החיילים ערבי כבן שישים, וביקש לפגוש את המפקד הבכיר. הוא הוביל את המפקד לתלולית
בעלי קמצן מאוד מסכים לשלם חצי שכירות ומטפלת של הילדים וכן חצי חשבונות שוטפים. לגבי צרכי הילדים מתעלם וטוען כי אני מקבלת קצבת ילדים ונקודות זיכוי במס הכנסה.
אריה אליאב סייע לפעילות הרשת מחתרתית של חסידות חב"ד במטרה לשמר את הגחלת היהודית ברוסיה הקומוניסטית. בשנת תשכ"ה (1965) התקבל לפגישה אישית עם הרבי…
כאן מספר אליאב על שיטת העבודה עם המחתרת ועל מהלכה של היחידות עם הרבי.
"אני בן 82, אאמינו לי, האמנתי לדודה שלי, אני עדיין מאמין לה! אני עדיין מחכה, 80 שנה ואין יום שאני לא מחכה!…
לבני יש בעיה בלרכוש חברים החלפנו כבר 2 מסגרות על מנת שירכוש חברים אבל שוב הוא נשאר לבד…
האווירה המשולהבת גאתה והלכה מרגע לרגע. ופתאום, באותם רגעי שיא, נשמע לפתע קולו הפשוט והצלול של השופר, בתקיעה ארוכה חודרת לב.
כאשר הבשילו האתרוגים הראשונים והחלו הקטיף, הורה לפועלים, להותיר שני אתרוגים על כל עץ, כדי לבחון מה יקרה להם… והללו גדלו וגדלו…
להיות שליח בארץ זו התמודדות הקשה שיש מכל רחבי תבל… תחשבו שבאותו זמן שעל השליח בשדרות נופלים מטענים גדולים של חומר נפץ הוא מחפש דרך לחייך ולעודד את התושבים המודאגים במקום לדאוג בעצמו ולעצמו"…
"סטאלין מת, גם הקג"ב התפורר, אבל משה וישצקי עוד חי, כי לבן שלי בן העשר קוראים משה וישצקי והוא ידליק נרות בחנוכייה גדולה ויפה והפעם בלי דמעות, אלא עם שירה ושמחה"
"הייתי מודעת לכך שלרבי ולרבנית אין ילדים, וחשבתי שהברכה הטובה ביותר שאוכל לתת לרבי היא ברכה לילד…"
