אחד מרגעי השיא בהתוועדות המסורתית של י"ט בכסלו בכפר חב"ד הוא הזמן בו מנגנים את ניגון הגאולה "פדה בשלום". הבה נתבשם מקדושת הניגון וההתוועדות
נוהגים ישראל לחלוק כבוד רב לספר התורה, קמים לכבודו כשמוציאים אותו מארון הקודש או כשמכניסים אותו ונוהגים לנשק אותו. על קדושתו ויחודו של הספר שהיווה את תוכנית הבריאה לעולמנו
עצם השמחה והביטחון בה' יש בהם להשפיע על המציאות, שהדברים הרעים אכן ייעלמו ויתגלה הטוב. נשמח בשמחת התורה, וה' יעזור שתהיה בליבנו שמחה כל השנה
כאשר תופס היהודי ב'עץ-חיים' של ספר-התורה וצועק 'שישו ושמחו בשמחת-תורה'. כל העולמות העלונים מקנאים בו
בתי הכנסת הפתוחים של חב"ד מזמינים את כל מי שרוצה לבוא להתפלל. גם אם אין לכם מקום תפילה קבוע, גם אם אתם לא מתמצאים בטקס התפילה, וגם אם אתם חשים אי נעימות ולא מכירים את בית הכנסת • בית כנסת פתוח, כשמו כן הוא – פתוח לכל יהודי באשר הוא • הדרכה צמודה, כיפות ומחזורים כבר במקום
התפילה מזכירה לנו, כי אפילו לאנשים שהם "יושבי חושך וצלמוות" במובן רוחני, יש תקווה כאשר הם מודעים למצבם, מעריכים נכונה את מעמדם וחוזרים בתשובה שלימה אל ה'. או אז מראה להם הקב"ה את חסדו, שאפילו אם יש להם ולו רק מלאך טוב אחד, שנוצר כתוצאה ממעשיהם הטובים, מיד פודה אותם הבורא מרדת שחת ומשיבם אליו..
אילו הייתה ניתנת לנו האפשרות להציץ ב'ספרים' של מעלה, היינו רואים שם כבר לפני שנה את כל הטלטלות שחווה העולם כולו בשנה החולפת. • תפילות הימים הנוראים משקפות את הרובד הנסתר של אירועים ומהלכים. אם נדמה לנו כי אנחנו מנהלים את הדברים, ובידינו בלבד לקבוע מה יהיה. מתברר שמוקדי ההכרעה האמיתיים אינם מצויים כאן אלא למעלה.
תקיעת שופר היא המצווה המרכזית של ראש-השנה, אולם כאשר ראש-השנה חל בשבת – אין תוקעים בשופר. התקיעה בשופר היא הכתרתנו את הקב"ה למלך על העולם – כיצד איפוא תהיה הכתרת הקב"ה למלך ללא תקיעת שופר?
כ-1400 שנה לאחר חטא העגל. לאחר תקופה ארוכה של מצור על ירושלים, הובקעה חומת העיר • שבעה עשר בתמוז – הסיפור המלא • הצום ומנהגי היום
נוהגים ללמוד בימים שבין י"ז בתמוז לתשעה באב את ההלכות הקשורות לבית המקדש וצורתו מתוך התנ"ך ומאמרי חז"ל משום שכל העוסק בתורת בית המקדש נחשב לו כאילו בנה את בית המקדש ממש • מושגי יסוד על בית המקדש
