אוהד או שחקן?
לא היו ימים טובים למוכרי הכורסאות, לפיצריות והפיצוציות כימי המונדיאל. האם זהו אירוע ספורט?
לא היו ימים טובים למוכרי הכורסאות, לפיצריות והפיצוציות כימי המונדיאל. האם זהו אירוע ספורט?
כמה שאכתוב ואתאר במילים, לא אוכל באמת להמחיש את תחושותי העצומות שהרגשתי, לצערי תמונות מה שאני אוהבת כל כך לעשות לא יכולתי לצלם בגלל קדושת השבת….
עשרות אלפים השתתפו בטקס לזכרו של האיש שהפך לאגדה בחייו, מר נלסון מנדלה, שהיה הנשיא הדמוקרטי הראשון של דרום אפריקה, לאחר סיום האפרטהייד ● העסקן החב"די מניו יורק ר' אברהם ברקוביץ שמע ממנו לפני שנים: "זכור, ראביי צעיר, אתה מייצג את ערכי ה'בייבל' [התנ"ך]: כל בני האדם הם בנים של אלוקים, ונבראו בצלם אלוקים, ללא הבדל גזע, צבע עור או דת" ● מאמרו של הרב ברקוביץ' שכתב לזכר המנהיג שהעולם ליווה למנוחות הוצג גם באתר הבינלאומי של CNN
ערן שטרן, מנטור עסקי, מחבר רב-המכר "להגשים – מימוש אישי וכלכלי בעולם מלא אפשרויות", מרצה מבוקש, ומומחה ליצירת שינויים גדולים ופריצות דרך בחייהם של אנשים, העלה בלוג מיוחד עם רשמים ותובנות מהשתתפותו כמרצה בכינוס השלוחים העולמי בניו יורק, לפני שבוע ● צפו בבלוג המרתק
בפעם הבאה שעולה השאלה מדוע בבית ספרנו, בכיתה או בבית שלנו שמים דגש יותר על הישגים וכישרונות ופחות על השקעה ומאמץ בהתנהגות.. לא נתרץ את התירוץ הנדוש.. אלא ניקח אחריות ונבין שהילדים שלנו מרגישים הכל!
"לפני עשר שנים פנה אלינו הרב יוסף קנטור מבנגקוק, וביקש שנבוא לשלושה חודשים לארגן פעילות עם ישראלים. כל מי ששמע על הרעיון, אמר שתאילנד מצוינת לטיול תרמילאים אבל לא מתאימה למגורים של זוג צעיר עם תינוק בן חודשיים…" • הרב נחמיה וילהלם מבנקוק, תאילנד בבלוג אישי ומרגש
פרצו אצלנו. אם אני הייתי הבוס של אותו גנב, הייתי מפטר אותו. נו באמת, מכל הבתים בחרת את ביתו של הרב התפרן…
אז מה קרה לו, למשיח? יכול להיות שאנשים מפחדים מבואו? כל כך התרגלנו למציאות הגלותית שמלווה אותנו מיום בריאת העולם שאולי לא "מתאים" לנו פתאום עולם חדש ומתוקן יותר?
בואו להיווכח כיצד הרשת של שלוחי חב"ד הפרוסה לאורכו ולרחבו של כל העולם וכל שליח יודע ומובטח ששליח נוסף בקצה אחר של העולם יסייע לו בכל מצב.
הירארכיית התפקידים המזומנים לנו אינם רק "פרי הצלחותינו", כישורינו וקשרינו האישיים. עפ"י התורה, הבורא בעצמו מייעד לכל אחד את תפקידו. על האדם מצידו קיימת החובה לצקת במשימה קדושה זו, כל אחד בתחומו, את המירב ואת המיטב הטמון בפוטנציאל שניתן לו.