אם צד אחד הוא האשם, בוודאי צריך להיות קל לתקן את זה • לעומת זאת, אם צד זה הוא הצודק, גם צריך להיות קל להיות מבין ואציל נפש, על מנת להבטיח שהשכינה העליונה תשכון בבית • הרבי כותב
אף-על-פי שהמחויבות של "מזכירה" – במובן הרגיל – כרוכה בעבודה של מזכירות וכדומה, המילה בעברית "מזכירה" פירושה, כמובן, "מישהי שמזכירה" • הרבי כותב
אם היו מנהיגים מערכת מתאימה של מבחני כושר, על מנת לקבוע את הכישרונות המיוחדים של הילדים המיוחדים שלנו בגיל מוקדם, התוצאות היו משביעות רצון באופן ניכר, אם לא באופן מדהים • הרבי כותב
השנה נוסף עוד עניין: זו "שנה מעוברת", אשר הודות לכך שמתווסף בה עוד חודש,"מסתדר" חג הפסח כ"חג האביב". .. העניין של שנה מעוברת ידוע, ודובר
ברוב המקרים, פשרות מערערות את היסודות המבניים של קיומו של האדם, למרות שהאדם שעושה את הפשרות עשוי שלא ללכת מעבר לפשרה בהחלטה הנחושה הראשונה. בפועל, ויתור אחד מוביל לויתור אחר • הרבי כותב
החשיבות של שלום-בית מצדיקה כל מאמץ לשמר אותו, ובעצם, לעשות את החיים עליזים ושמחים עוד יותר על ידי הליכה מחיל אל חיל בקיום המצוות בהידור • הרבי כותב
בתקופה בה צריכים להיות מונחים היסודות לעתיד חיי המשפחה הנשואה, אסור שתהיינה הסתייגויות כלשהן בקבלת ההחלטות המתאימות וההכנות להבטיח את היסודות הללו • הרבי כותב
בזמננו נוצר טיפוס של 'בן חמישי' – הבן שאינו נוכח כלל סביב שולחן הסדר. תוצאת הטעות של ההורים שחשבו כי הדרך להשתלב בסביבה החדשה היא על-ידי התנערות מהמהות האמיתית והפנימית שלהם. חובה להתמסר אל הילדים האלה זמן רב לפני הפסח ולהשיבם אל שולחן הסדר היהודי
למעשה, רק הגוף של היהודי יכול להיות משועבד, אבל הנשמה האלוקית שלו היא חופשית במהותה. עם זאת, בעקבות המכשולים וההפרעות החיצונים והפנימיים, דרוש מאמץ מתמיד כדי לתת ביטוי לחופש הזה ולהגשים אותו • הרבי כותב
נניח שאחד המצילים באנטבה היה מדליק גפרור, מבלי להתחשב בפקודה החמורה לשמור על חשיכה ושקט, בתירוץ שזה עניין פרטי שלו… • לפעולה שנראית לכאורה קלת-ערך היו השלכות אדירות, לא רק עבור עצמו וכל הסובבים אותו, אלא גם עבור הניצולים. והיתה לזה השפעה באו"ם, בוושינגטון ובכל רחבי העולם • הרבי כותב
