יהודי מאמין, היודע שהקב"ה לא רק מנהל את העולם כרצונו, אלא גם כל רגע ורגע, כל מה שקורה לו, זה בזכות זה שהקב"ה ממשיך כל רגע לברוא אותו עם כל "צרותיו" מחדש, ההסתכלות שלו על העולם היא אחרת לגמרי. כשהוא נתקל בקושי לקיים מצווה, או בדאגה שמטרידה את מנוחתו הוא רגוע לחלוטין, כי הוא יודע שהוא בידיים הטובות ביותר, בידיו של בורא העולם בכבודו ובעצמו!
מה לחש היהודי שנגמל מהטיפה המרה לשיכור המוטל ברפש כשהוא בגילופין?.. וברצינות, כמה פעמים אנחנו חזרנו בתשובה, שוב ושוב, על אותם עבירות..?
הזקנה אמנם הצליחה ל"סובב" את השוטר ולהיפטר מקנס ושלילה על מהירות מופרזת.. כמו באזרחות גם בתורה יש מדרג עונשים אך בהבדל מהותי..
כמו במסך מחשב בו אנו רואים על המרקע סרט מרתק עם תמונות רצות דמויות זזות, עולם ומלואו.. אך רק ננתק את כבל החשמל, ובבת אחת המסך יחשיך והכל יעלם כלא היה. כך ממש ואף יותר מכך, יש מי שמחזיק את העולם..
בכל ספינת תענוגות, "קרוז", יש אטרקציות כדי לבדר את הנוסעים. על האוניה שלנו עולה קוסם. הרי בכל נסיעה מתחלפים הנוסעים, לכן למה לעבוד קשה ולחפש
כשאנחנו נתקלים בבעיה. נכשלנו בדבר לא טוב. במקום להתייאש בדיוק הפוך. זה אמור להוות אתגר. ואז כשאנחנו מתמודדים עם האתגר, ומצליחים לנצח ולהפוך את הרע לטוב. דווקא אז ההצלחה שלנו נעלית יותר…
כולנו יודעים על מעלתה הגדולה של מצוות צדקה, אבל לפעמים כשאנחנו נותנים מטבע לעני, אנחנו חושבים לעצמנו, מה כל כך מיוחד במצווה הנפלאה הזו?
כשאדם במהלך היום מתפלל, לומד תורה ועושה מצווה. הוא עכשיו מחובר לקב"ה. אבל זה לא מספיק. המסר של חג הסוכות הוא שגם בעניינים הפשוטים היום-יומיים; גם כשאתה אוכל, גם כשאתה ישן, תעשה את זה לשם שמים..
לפעמים יאמרו על מי שעושה טוב לאחרים.. "הוא עושה את זה בשביל הכבוד או מצד אינטרס אישי.. מהפרשה נלמד אחרת, כשאנחנו רואים אדם שעושה מעשה טוב, יש לפרגן, לתמוך ולעודד.
כשרבי שמעון בר יוחאי שלח את בנו, רבי אלעזר, לחבריו כדי להתברך. הוא מגיע אליהם, והוא לא מאמין. במקום ברכות הם מקללים אותו.. כשהוא נסער התלונן לאביו: הם קיללו אותי! חייך אליו אביו רבי שמעון ואמר לו: אסביר לך, הברכות הללו הן יותר מברכות רגילות..
