"אני מבין שאתה מבקש מאוד לכבדני, אולם אינני רוצה לקבל את הכסף". "מדוע?", תמה הכובען. "אסור לי לקחת את הכסף", הבהיר החכם. "זו תהיה הונאה"
בלי אומר ודברים פתח את הכלוב. הציפורים הכלואות חגו מעל ראשו כמה שניות, משל ביקשו להודות למיטיבן, ולאחר מכן פרשו כנפיים ונפוצו לכל עבר..
הוא היה סטונדט שחיפש את דרכו.. כשרצה 'להתאוורר' ונסע למנהטן עם ידיד, גילה לאכזבתו שהוא 'פיספס' את ה'לעקאח' האחרון ● סיפור אישי
"יכולת להיות כבר מזמן בארץ ישראל, לו היית שומע לעצתי והיית נוסע כבר לפני שנה ל'אוביר' המרכזי". סיפור מיוחד לחג הסוכות
בהיותו כבר מחוץ למחסן, מעד. מהחבטה התעורר השומר והחל לדלוק אחריו, אך זה הצליח לחמוק ממנו, ואף לטמון את אוצרו מאחורי הצריף
הכספים שהצטברו בקופת הקהילה לא הגיעו אף לשליש מהסכום הדרוש.. החליטו הגבאים, למכור את הנחת אבן-פינה למרבה במחיר..
חיה הייתה המומה לשמוע את אזכורו של הרבי מפי השוטר הגוי. היא בחנה את תווי פניו. הם ממש לא נראו יהודיים.. ההפתעות לבוקר הזה לא נגמרות..
"את רוצה לזמר לי, שעדיין לא הרתחת מים לקפה?!" רתח ראשיד …
כאשר תפס את עצמו, עם מי הוא מדבר, כבר תפסו אותו גם שני קוזאקים אימתניים שגררו אותו בפקודת הצאר הזועם הישר לבור הכלא…
משהו נדלק בעיניו של טוני הכושי… – "האם ה'ראביי' מברך גם כאלה שאינם יהודים?" • ברצון הסכים הכושי לתנאי המוזר, ויחד עם אשתו יקבעו "רגע של שתיקה" בתחילת היום • "לא יאומן! נס!" – קרא השומר הכושי – "בני התחיל לדבר! ללכת ! לאכול ! כמו ילד נורמלי ! אנו עומדים לשלוח אותו לבית-הספר, ככל הילדים!"
