"האַח"
בשלב מסויים עזב את הבית מבלי להשאיר עקבות כלשהם על מקום המצאו …
יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד
תפריט
בשלב מסויים עזב את הבית מבלי להשאיר עקבות כלשהם על מקום המצאו …
המראה זעזע אותו עוד יותר. הרב הצדיק ישב על בול עץ והתלמידים הצטופפו על הקרשים שלפניו …
ואז, התפוצץ לפתע הבקבוק הריק בקול רעש גדול והתנפץ לרסיסים ..
"בסמיכות למושב יש מעיין, ולידו שוכן אחד המפעלים. עם סיום העבודה, בשעה חמש אחר הצהריים, יעמוד הבעל בשער המפעל וימנה את העובדים היוצאים ממנו אחד- אחד. לכשיגיע לעובד העשירי – ילך אחריו…"
"המסוק חג כמה פעמים מעל השטח, מחפש מקום מינחת. דיונות החול לא היוו מטרה קלה למשימה זו, אך הטייס לא אמר נואש ונחת לא הרחק מאתנו, מעלה בעקבותיו ענן אבק ענקי .. " • הרב ישראל הלפרין ממחיש איך הרבי איתנו – בכל מקום
כשהסכנה גברה, ברחו מהעיר ומצאו מקלט במערה • לפתע. באורח פלא, צמחו בפתח המערה עצי חרובים ואף מעיין מים חיים החל מפכה ליד המערה
כשהתקרבתי חשכו עיני: במקום חנות ניצבה לה חורבה שעשן שחור מיתמר ממנה. קבוצת ניאו-נאצים ביצעה פוגרום. פך אחד של נפט וגפרור ומהחנות הגדולה לא נשאר כל זכר • והנה, יום בהיר אחד, פוגש הוא את פנינה: דוחפת לפניה עגלת תינוקות ולצידה צועד גבר לא מוכר…
לפתע נראתה עגלת הסוחרים שבה לעבר הבית. עצרו הסוסים בצניפה ורגליהם העלו ענן אבק. "מסכימים אנו, מסכימים!"
מאות רופאי עיניים מכל העולם גדשו את אולם הוועידות המרכזי של הכינוס. הוא חש דריכות והתרגשות כשעלה לבמה. למשמע הצהרתו השתררה באולם דממה מוחלטת…
לפתע נגשה האלמנה הנסערת אל המיטה ובבכי קורע-לב פנתה אל בעלה הנפטר: "זוכר אתה, דוד, כיצד חילקנו בינינו את שכר המצווה של שקי הגניזה?
