ר' גבריאל הציב לעצמו שתי משימות: מצד אחד השתדל ש"בעלי הבתים" בעיירה, הסוחרים ובעלי המלאכה, ישתתפו בשיעורי התורה השונים שייסד, ומאידך השפיע על האברכים הלמדנים ש"ירדו" אל העם ויצאו לרחוב. הוא לימדם גם להעריך את הנהנים מיגיע כפיהם, בציינו את מאמר חז"ל: "טוב תלמוד תורה עם דרך ארץ".
אם-כן, איננו מעוניינים בכספך. אנחנו נמצאים כאן רק בגלל הקפדתנו חסרת-הפשרות על קדושת השבת. לא נוכל להסתייע בכסף שהושג על-ידי חילול שבת..
בראותי לאן הגיעו הדברים החלטתי כי הגיע הזמן לבצע את הצוואה. אני מחפש את הרבי. אולי אתה יודע היכן אפשר למצוא אותו?
העולם כולו הכיר את הרבי מליובאוויטש. מאות-אלפים ביקרוהו, כתבו לו וזכו לקבל את עצותיו.. אולם רעייתו הרבנית מרת חיה מושקא ייצגה את הקצה השני. היא ניהלה את חייה בתכלית הצניעות, לא השתתפה באירועים ציבוריים, ורוב החסידים אפילו לא זכו לראותה.. • סיפור לזכרה לרגל יום השנה לפטירתה
פונה ר' משה לבתו: "נגה, קומי לרגע ועברי לצד השני של המיטה", מבלי להבין מדוע, עשתה הבת כמצוות אביה, כשנעמדה מעבר למיטה פנה שוב האב "כעת תסתכלי על סבא"… בתוך כך הבחינה כי הסבא עוקב אחריה בעיניו, כעת התברר כי אין זו פקיחת עיניים מקרית, אלא מבט ממוקד..
השעה הייתה שעת בוקר מוקדמת מאוד. התושבים נמו את שנתם. הם יצאו בלאט מן הבית ועלו על הכרכרה הרתומה לשני סוסים. "לפראג!", הורה לעגלון. אווירת החשאיות אפפה את הנסיעה
"נבהלנו עד מות והתחננו לאיכר שירחם עלינו. למען נשינו וילדינו הקטנים. אולם ניכר היה בעליל, כי כל תחנונינו נופלות על אוזנים אטומות!"
עתה אני יודע כי הכסף אינו אלא אמצעי.. אמצעי לחיים על-פי תורה ולנתינה ועזרה לזולת.. אני את השיעור הזה – לא אשכח..
ביום ד' בכסלו לפני למעלה מ200 שנה, ניצלו יהודי טבריה ממוות כאשר צבאו של השליט האזורי נסוג מעירם לאחר מצור בן למעלה מחודשיים • סיפורו של נס ההצלה של תושבי טבריה לחגוג את יום ד' כסלו ..
הגעתי לביתי בקווינס, והנה הטלפון מצלצל. נשמתי נעתקה. כנראה מהארץ, אבל מה המצב ? מה עם אחי? אבל…הרבי בירך, הבטיח שיבריא; ואז הרמתי את השפופרת, בביטחון שהבשורה שתבקע תהיה בשורה מרנינה… היא אכן הייתה כזו!
