פעמים רבות הנזק הנגרם על-ידי המחלוקת כפול שבעתיים מחומרת הליקוי שבגללו היא התעוררה. הדבר דומה למי שמצית את ביתו כדי לבער את הפשפשים
מעלת האדם היא שהוא נמצא בתוך העולם, עם המצוקות והקשיים, ולמרות זאת מצליח. דווקא הניגודיות שלו, העובדה שהוא בנוי משתי מהויות, היא שנותנת לו את היכולת לעלות גבוה יותר.
המרגלים • הוצאת דבה • החטא ועונשו • המצוות בדרך לארץ • המקושש • וגם: מצוות ציצית • על כל אלו ועוד בפרשתנו המוגשת בלשון קלה וברורה
המרגלים שיצאו לביצוע משימתם חזרו ודיווחו לעם על הנתונים שאספו שהיו מבוססים על שכל והגיון ולכן, מתוך שיקול דעת, הגיעו למסקנה כי "לא נוכל עלות (לארץ)". לרוע מזלם הם טעו בשיקול דעתם, מאחר ומשה רבינו לא ביקש מהם לחוות את דעתם האישית האם ניתן לכבוש את הארץ, אלא שלח אותם רק כדי לדעת רק כיצד קל יותר לכבוש את הארץ ותו לא.
אמונת האדם בעצמו וביכולותיו משפרת את איכות חייו. אמונה באלוקים כדאית שבעתיים. הוא באמת יכול לעזור לנו…
חלק לא קטן מהאוכלוסיה קם בבוקר והולך למקום העבודה, כאשר העבודה שלהם אינה מתאימה להם כלל. למה זה? איך משנים זאת?
השבוע בפרשה: לאחר חמש שנים של לימודי "תאוריה" מתחיל הלוי, בגיל 30, בעבודה המעשית במקדש • וגם: סדר מסעות בני ישראל במדבר
"ההרגשה של אדם שהוא אינו שבע רצון מעצמו היא דווקא סימן טוב, משום שהיא מציינת חיות וחשק לגדול ולשפר את עצמו" • הרבי כותב
הנערה, בת להורים נוצרים, גרה באחת מעיירותיה של אוסטרליה, בלרד שמה. יום אחד הזדמן לידה חומר ספרותי בנושא השואה והדברים נגעו מאוד לליבה. מאותו יום השתנו חייה לבלי הכר: היא החל לחיות את הנושא בצורה כה חריפה עד שלעיתים שקעה בעצבות נוראה כשליבה מתייסר למקרא הסבל והעינויים שעברו על העם היהודי בשואה. התופעה הגיעה לידי כך שההורים הגיעו למסקנה כי בתם סובלת ממחלת נפש אך לא מצאו לה מרפא..
מה עושים כשאין חשק לעשות? מה עושים עם מטלות שאיננו אוהבים לעשות אותן? הרב מנחם זיגלבוים, בטור אימוני-פרקטי נוסף על פי פרק ב' מפרקי אבות
