עברית

ראשון הוא מגיע לבדו לפרשת הדרכים / בודד הוא נצב על פסגת הצוק / הוא רואה תהום / הוא רואה ארץ מובטחת…

לאחר שהילדים שואלים 'מה נשתנה' מגיע השלב שבו האב צריך להשיב ולהסביר. זה הזמן לספר על לידתו של עם-ישראל ועל המורשת שאנו נושאים זה 3324 שנים.

בשבת הם אמרו 'לחיים!' על בקבוק ה'משקה' במרינה רושצ'ה שבמוסקבה, ביום ראשון הם נתנו את הבקבוק לרבי מליובאוויטש בניו-יורק

אנא אמור: באלו עולמות רחוקים / באל כוכבים נעלמים / אתה גונז אוצרות עשרך? • המשורר צבי יאיר

מחוץ סופות ובחדר השקט / פרושה הגמרא במעגל אורה • סתיו יהודי חמים בשירו של צבי יאיר

תופעת חדלות האישים בעת הצורך מביאה בכנפיה תופעות רבות של אי הבנה עד כדי פירוק תאים משפחתיים

כוחה של מילה רב ביותר וכל עוד משתמשים בה בתבונה הרי שאין קץ לעשייה החיובית המגיעה בעקבותיה ולעיתים נוטים אנו כבר לשכוח מהמילים הטובות אותן אמרנו שלא בשימת לב מספקת, אולם מקבל המחמאה לעולם לא ישכח זאת.

נהרות אדם שטפו את הדרכים המובילות לכותל המערבי, למערת המכפלה ולקבר רחל. זו הייתה ההתרגשות הטבעית של בנים השבים לארצם, "ושבו בנים לגבולם"

"אמור לי", פנה אל ר' זלמן, "האם אתה זוכר את שם בית-הכנסת שבו נערכה בר-המצווה?". "ודאי שאני זוכר", השיב ר' זלמן, "הוא נקרא 'רש"י שול' [=בית-הכנסת רש"י]". עוד שאלה ושתיים ומפיו של ר' דוד נפלטה קריאה: "אני הוא הילד".

דווקא הפרשה הנקראת בחודש הרחמים מלאה אזהרות על פורענויות קשות וקללות, האם זה לא מסר הפוך? הרב טוביה בולטון