אחד מאמצעי המודיעין הבסיסיים היא מלאכת התצפיתנות. ברמת המקרו זה חיילות היושבות בעקשנות חיובית הראויה לצל"ש מול מסכי מחשב הסורקים כל פיסת קרקע ואמורים לזהות כל תנועה חשודה.. ומה ברמת המיקרו?
דריכות. מילה בודדת זו כוללת בתוכה עולם ומלואו. זהו מושג מלא חיים, שבו כל האנרגיה שבאדם עירנית ועומדת היכון. במצב כזה האדם זמין ליכולות שליפה של כל כשרון ואופציה אפשרית, בכל נקודת זמן באופן מיידי, וללא צורך בחשיבה מיותרת ומסורבלת.
ניגונו של האדמו"ר הזקן על המילים "קול דודי דופק, פתחי לי .." אשר די לשמוע אותו ולהרגיש איך הוא נוגע בעצם הנשמה..
מה באמת יש בשופר הזה שכל כך מרגש? אחרי הכל, השופר אינו אלא קרן של איל וגם הקולות המופקים מן השופר הם פשוטים למדי ואין בהם שום ייחוד "מוזיקלי"… בכל זאת יש בשופר שאין בשום "כלי נגינה" אחר?!
התורה היא זו ששמרה על הצביון הייחודי שלנו בכל הדורות. מהארץ גורשנו, על השפה גם כן לא כל כך שמרנו ובכל תפוצה שוחחנו בשפה שונה – אך התורה הייתה ונותרה תמיד מנת חלקנו
יהודי מטקסס שניגש אל הרבי מליובאוויטש במהלך התוועדות, יחד עם שליח חב"ד לטקסס הרב שמעון לזרוב, ומבקש מהרבי ברכה לאריכות ימים, הרבי מאחל לו להיפגש
"ההמלצה שלי היא שארץ ישראל היא אחד המקומות הבטוחים בכדור הארץ.. מי שמשקיע את נכסיו וכספו בארץ ישראל זהו הבנק הבטוח ביותר הקיים בזממנו"
בכל תאריך חוזר על עצמו במובן מסוים מה שאירע ביום זה בעבר ואף ניתן לחוות זאת. בימים אלה ניתנת לנו אפוא ההזדמנות לחדש את האחדות בינינו
העושר והאושר האמיתיים תלויים בנקודת המבט שלנו על החיים. כולנו חווים רגעי משבר וצער לצד רגעי שמחה ואושר, במינונים שונים.. כאשר אדם מתמקד בחלקים השמחים, הוא מבחין בכך שלמרות הכול מלאים חייו בנקודות אור ושמחה.
קטע מחלוקת דולרים לצדקה על-ידי הרבי מליובאוויטש ביום ג’ מנחם-אב תשמ"ח בהם מעורר הרבי על הצפיה הדרוכה למשיח..
