מרוסיה גאלתנו
החגיגה נסתיימה ואנו יצאנו ממנה ברגשות מעורבים. מצד אחד שמחנו על כי עלה בידנו להפגין יהדות גאה ובכך לקדש שם שמים; מצד שני כרסם בליבנו החשש מפני תגובת השלטונות.
החגיגה נסתיימה ואנו יצאנו ממנה ברגשות מעורבים. מצד אחד שמחנו על כי עלה בידנו להפגין יהדות גאה ובכך לקדש שם שמים; מצד שני כרסם בליבנו החשש מפני תגובת השלטונות.
בשעה שברחובות תל-אביב רקדו ההמונים על הקמת המדינה, הוא צעד לשבי עם חבריו, מושפלים וכנועים, לאחר שנלחמו בחירוף-נפש, מעטים מול רבים על שלושת הכפרים בגוש-עציון.
לפני ארבעים ושש נה שנים רטטו נימי הלב של מיליוני יהודים ברחבי העולם, כאשר נתבשרו על שחרור ירושלים. באותם ימים היה ברור לגמרי כי השיבה
היום בארוחה הצעתי להם לפנות לטיפול( לאחר שנפתחה מריבה בארוחה)
או להתגרש אבל לעשות משהו כי המצב בלתי נסבל ואני רוצה שיהיה להם אושר.
מדוע ההצלה ממכת הנחשים היתה דווקא על-ידי דמות נחש? מבט לפרשה מאת הרב טוביה בולטון
אמנם הבשר יהיה טעים ורך יותר ככל שיתארך בישולו, ובכל-זאת, כמה זמן אפשר לחכות?!… הצטרף אף הוא לבכי המתפללים.
למה אמור דינם של המחבלים להיות שונה מדינו של כל פושע ורוצח? אלה רוצחים נתעבים, פושעים שפלים, על-פי כל אמת-מידה. איך בכלל עולה על הדעת לשחררם?!
זמן קצר לפני כניסת השנה החדשה(תשמ"ח – 1988), הרבי מליובאוויטש נוסע ל’אוהל’ – קברו של חמיו, הרבי הקודם – רבי יוסף יצחק שניאורסון.
כאשר הבשילו האתרוגים הראשונים והחלו הקטיף, הורה לפועלים, להותיר שני אתרוגים על כל עץ, כדי לבחון מה יקרה להם… והללו גדלו וגדלו…
להיות שליח בארץ זו התמודדות הקשה שיש מכל רחבי תבל… תחשבו שבאותו זמן שעל השליח בשדרות נופלים מטענים גדולים של חומר נפץ הוא מחפש דרך לחייך ולעודד את התושבים המודאגים במקום לדאוג בעצמו ולעצמו"…