שנת תשפ"ג היא שנת 'הַקְהֵל'. בזמן שבית המקדש היה קיים, התקיימה בחג-הסוכות מצוות 'הקהל'. אנשים, נשים וטף היו מתקהלים בבית המקדש ושומעים את המלך קורא פרשיות אחדות בתורה, כדי לעוררם ולחזקם בקיום התורה ומצוותיה. המעמד היה מתקיים בשנה שלאחר שנת השמיטה.
כל אורח, מביא איתו קודם כל את עצמו, וזה אומר הזדמנות פז לשמוע סיפור חיים מרתק, ללמוד על מקצוע מעניין ותחום עיסוק ייחודי, ובעיקר להכיר עוד פנים חדשות, אישיות ודעה.. • דמויות ההוד, אבות האומה, האושפיזין, קופצים אלינו לביקור לא רק כדי לראות את הסוכה החמודה שהקמנו ולהתרשם מהקישוטים שהכינו הילדים. הם באים אלינו לביקור בעיקר כדי שנוכל לספוג, ולו מעט, מרוחם וממורשתם.
ארבעת המינים מסמלים ארבע קבוצות בעם ישראל. האתרוג יש בו טעם ובנוסף לכך הוא בעל ריח טוב. לכן הוא רומז לאותם יהודים שיש בהם תורה והם גם בעלי מעשים טובים. לעומתו הלולב, בפריו (התמר) יש טעם אך אין בו ריח. והוא מסמל את תלמידי החכמים העוסקים כל היום בלימוד התורה ולכן אין להם הזדמנויות רבות לעשיית מעשים טובים.. אם-כן, מדוע אנו מברכים דווקא על הלולב?
כשאנו יושבים בסוכה הקטנה וחוגגים את חג הסוכות אנו זוכרים שלמרות הרעידות והטלטלות, הסוכה הזאת כבר ראתה הכול ועמדה בכול
"רבונו-של-עולם! הרי אנו לפניך כאותו נער תועה, וכי יודעים אנו כיצד להתפלל וכיצד לכוון את הכוונות הטהורות של התפילות?! הא לך כל הסידור, בו מצויות כבר כל התפילות וכל הכוונות. קבל תפילותינו הבאות מעומק הלב ותן לנו שנה טובה ומתוקה!".
עם ישראל נמצא בעליות וירידות רוחניות • זו הסיבה שמשה נצטוה לומר את השירה המעידה ונותנת תוקף נצחי לדברי הברית בכל הדורות ובכל המצבים בהם ימצא עם ישראל • פרשת השבוע ועיניניה מוגשים בלשון קלה וברורה
יום-הכיפורים הוא יום החתימה, שבו נחתם דינו של האדם ושל העולם למשך השנה הבאה. זה יום קדוש, שבזכות הקדושה העצומה שמאירה בו, מתכפרים חטאיו של האדם. אנו, מצידנו, מקבלים את קדושת היום על-ידי הצום, התפילה והתשובה.
על אף שיש לאדם בחירה חופשית, וממילא אף אחריות על מעשיו – צריך לזכור שלאחר הכל, ה' הוא זה שמנהל את העולם, גם את ה'פאשלות' כביכול, שנעשו כנגד רצונו, יש לו בהם אחוזים, כיוון שבסוף על ידם האדם מתעורר בצורה עמוקה יותר לשוב אליו.
ערב ראש השנה לשנת תשפ"ג המצטיינת ביחודיותה כשנת "הקהל" • רעיון מעובד ממכתב שכתב הרבי לקראת שנת תשכ"ז (1967) שהייתה אף היא שנת הקהל, בו מסביר הרבי את חשיבותה של השנה הזו.
האם ראש השנה הוא יום של שאיפה רוחנית או של בקשות חומריות? • מדוע נגזרה על עם ישראל גלות בין העמים? • ומדוע דווקא התשובה מביאה לקיבוץ גלויות? • שיעורו המיוחד של הרב יואב אקריש לקראת ראש השנה.
