המילה 'ירושה' מתקשרת אצל רבים עם "כתב הצוואה", על פיו יחלקו הזכאים את ירושת האב. אך ישנה גם ירושה רוחנית, מידות ותכונות אופי, אותן החל האב להוריש לבניו כבר בימי חייו, וכך גם בחיי האומה היהודית, שלושת אבות האומה הם אברהם יצחק ויעקב. הם שטבעו בעם את אופיו ומידותיו.
תפיסת הצדקה ביהדות גורסת שכספו של אדם אינו שלו, אלא הוא בבחינת פיקדון שהופקד בידיו על-ידי הקב"ה. אחת הדרכים שבאמצעותן הבורא מפרנס את הבריות היא על-ידי שהוא נותן לבני-אדם מסויימים יותר כסף, כדי שהם יפרנסו את הנזקקים
כאשר זה מגיע לברכות שכבר הובטחו לפני כן ליהודי, כמו פרנסה בהרחבה, נחת מהילדים וכו', אבל באופן זמני הן תלויות ועומדות בתור ניסיון – מבחן, על מנת לגמול לו במידה מלאה עוד יותר, כפי שמצוין במשמעות של המלה ניסיון – א) מבחן, ב) כמו בביטוי "להרים נס" – לרומם את האדם, הן ברוחניות והן בגשמיות, לדרגה גבוהה יותר מזו שהיה לפני כן. ♦ הרבי כותב
העובדה שלפני שבעים או שמונים שנה עלו יהודים ארצה, רכשו קרקעות והתיישבו בה – לא היא המקור לזכותנו על הארץ, גם הטענ לפיה ארץ ישראל שייכת לנו מכח החלטת האו"ם או "הצהרת בלפור", אין לה כל בסיס.. הבעלות של בני ישראל על ארץ ישראל לגבולותיה מבוססת על ההבטחה האלוקית שנתן הקב"ה לאברהם אבינו, בברית 'בין הבתרים'..
למה היהדות מתערבת בכל דבר? האין דרך אחרת למלא רצון ה'?
עונת מעבר הדירות נמצאת בשיאה, במסגרתה נודדות משפחות לדירה חדשה. לבד מההתרגשות, מדובר גם בכאב ראש לא קטן • לא פעם, דווקא המעבר עצמו – לאחר שכבר נדמה היה שנחצתה הישורת האחרונה במסלול הייסורים – הופך לקש האחרון שמכניע זוגות רבים • הרבי כותב
מי מאיתנו לא ראה אנשים שמוכנים לעשות הכול כדי שהשני יהיה מרוצה יותר. אבל אז קשה להם עם זה שהשני לא מעריך את מה שהם עשו? ..
זהו! חודש תשרי הסתיים, וכעת עומד בפתח חודש מר חשון השונה בתכלית מקודמו – שלושים יום ללא חג אחד לרפואה! איך מתמודדים עם המעבר?
יום ב’ בחשוון הוא היום בו אנו יוצאים מן התיבה המוגנת ובזכות הכוחות אותם אגרנו בחודש תשרי על שלל מועדיו, נוכל לו לחורף הקר ולשגרה האפרורית, כי היום הכי חשוב בחיים הוא היום.
היציאה מתוך חודש גדוש חגים ואירועים אל חיי היום יום מלווה לעיתים בבתים רבים בתחושת ריקנות, תחושת החמצה לא קטנה
