השבוע חל ראש חודש ובפרשת השבוע, נקרא על מצוות ’קידוש החודש’ שהיא המצווה הראשונה שנצטוו בני ישראל. מהו בעצם, ראש החודש שעל-פיו נקבעים הרבה דברים חשובים בחיינו?
התניא אינו ספר קריאה פשוט שלאחר שמסיימים את העיון בו אפשר להשיבו למדף. זהו ספר הדרכה אשר בקיאות בו מקנה ללומד מפתח לחדור למרחבי התורה ומחשבת חכמי ישראל. ■ על ספר ה'תניא' ומחברו
דמותו של רבי שניאור-זלמן נקבעה בעולם היהודי לא רק על היותו מייסד חסידות חב"ד. הוא נחשב אחד מענקי הרוח של ימי ראשית החסידות. לצד צדיקותו וקדושתו נודע בגאונותו האדירה בחלק הנגלה של התורה, דבר המשתקף בשולחן-ערוך שחיבר, וכמובן נתפרסם בזכות ספר התניא..
"מאז נפטר אבי הצדיק לא זכיתי לראות סעודת שבת כזאת", אמרה האשה. "כששרתם את הזמירות, נזכרתי באבי ז"ל ולא יכולתי להתאפק מלבכות" ■ לפניכם סיפור על שליחות מסתורית של אדמו"ר הזקן לאחד מחסידיו.
היכולת לפרגן לאחר ובפרט למשהו שאף קטן מאתנו, אינה פשוטה ומצריכה אצילות ושאר-רוח גדולה. אך כשמשיח יבא זה יהיה בפשיטות כיון שאז לא תהיה כלל לא קנאה ולא שנאה ותחרות. • גאולה בפרשה עם הרב אריק מלכיאלי
י"ט בכסלו הוא חגה של החסידות כולה. אך לא רק שלה. כי הרי החסידות לא באה לעולם כדי שתיווצר עוד תנועה בעם היהודי. הבעש"ט גילה את החסידות משום שהוא ראה בה את המרפא לתחלואי הדורות האחרונים שלפני ביאת המשיח. היום אנו יודעים היטב עד כמה תרמה החסידות לחוסנה של היהדות בדורותינו אלה..
אדם עלול לתפוס את עצמו בגיל פנסיה ולשאול את עצמו: מה עשיתי כאן ב60 השנים האחרונות?.. מה עם הנשמהל'ה שלי, אותה בכלל זנחתי…
בעוד שהעולם רועש מהשפעת מחלת הקורונה, התורה מצווה עלינו לפעול על פי הנחיות הרופאים והמומחים הרפואיים. יחד עם זאת היא מספקת לנו אמצעים רוחניים לשמירה על ביטחוננו, רפואתנו ורווחתנו.
הרמב"ם מציג לפנינו כלל גדול: אדם צריך תמיד לראות את עצמו ואת העולם כולו כאילו הם נתונים על כפות מאזניים, כאשר הכפות שקולות. מעשה טוב אחד, דיבור טוב אחד, מחשבה טובה אחת – יש בכוחם להכריע לכף-זכות ולהביא "תשועה והצלה" לו ולעולם כולו.
השעה הייתה שעת בוקר מוקדמת מאוד. התושבים נמו את שנתם. הם יצאו בלאט מן הבית ועלו על הכרכרה הרתומה לשני סוסים. "לפראג!", הורה לעגלון. אווירת החשאיות אפפה את הנסיעה
