כל חג וחג והוויותיו. לכל חג הרהורים, מחשבות וזכרונות משלו. כל חג ומועד מזכיר לנו תקופה מיוחדת בדברי ימי ישראל… • גל כהן עם הרהורים לחנוכה
הגבינה שהביאה יהודית היתה מלוחה אך טעימה להפליא. כשנצמא ממנה שתה המצביא המשולהב מיינה של יהודית • תוך זמן קצר שכב אפרקדן שיכור כלוט… • גבורתה של יהודית
לאחר היום השמיני של חנוכה איננו מדליקים נר תשיעי ♦ נרות איננו מדליקים, אך הולכים ומוסיפים באור המצוות
בהדלקת הנר החמישי מכריזים כולם: אכן מוסיף והולך! ♦ מה שהנרות מספרים
רגע השיא הגיע… יוסף מסיר את ה"מסכה" מעל פניו ומתגלה לאחיו • "אני יוסף, העוד אבי חי??"… • סיפור הפרשה מוגש בלשון קלה וברורה
הפעם נעיף מבט במספר שמונה, אשר לו "מעמד" מיוחד לגבי חג החנוכה. במשך שמונה ימים נרות החנוכה מתווספים והולכים מיום ליום, עד שמגיעים לשמונה נרות
נקודה זכה בתוכך – שממנה אפשר להאיר ולצמוח מחדש. אפילו אם היא קטנה – השפעתה יכולה להיות גדולה. נקודה טהורה, יפה, זכה ומושלמת- שיש בכוחה להאיר ולרפא..
אחים אלו, השבטים בני יעקב, מייצגים את כולנו, הם הרי ’בני ישראל’ אבות האומה, ומהם למדנו ערבות מהי.
שנתיים חולפות מאז השתחרר שר המשקים מבית הסוהר, ויוסף עדיין כלוא, על לא עוול בכפו. בוקר אחד, מתעורר פרעה מלך מצריים ורוחו נפעמת. בלילה חלם חלום מוזר..
"למה חנוכה? כי נצחנו את היוונים!" – יאמר כל ילד בגן. * האם נכון לחגוג על נצחון בקרב? ומה כל זה קשור לנרות ופך שמן קטן? * עלהמשמעות האמתית של החג, בכתבה שלפניכם.
