בחודש זה יש לנו שני תאריכים היסטוריים, שאפילו שבוע לא מבדיל ביניהם, אולם משמעותם המהותית וההיסטורית שונה בתכלית. י"ב תמוז הוא יום שמחה וגאולה ואילו י"ז בתמוז מסמל תאריך טראגי של חורבן ופורענות..
יש אנשים שמתקדמים בחייהם בזכות כך שהם ממצים את כישוריהם. לא פלא אפוא שהם מגיעים להישגים גבוהים, בעוד חבריהם מקנאים בהישגים שלהם. כך, במקום להתעסק עם מה שיש להם, הם עסוקים בלקנא ולנסות ליצור מצג מזויף של תחרות. למעשה, אין כלל תחרות..
כשאנחנו נתקלים בבעיה. נכשלנו בדבר לא טוב. במקום להתייאש בדיוק הפוך. זה אמור להוות אתגר. ואז כשאנחנו מתמודדים עם האתגר, ומצליחים לנצח ולהפוך את הרע לטוב. דווקא אז ההצלחה שלנו נעלית יותר…
על פסגת הרי מואב, בנוכחות קהל רב, נהפך כנס שמטרתו גינוי וקללה לטקס שירת מזמורי ברכה. בלעם, הנואם המהפנט, כשנחה עליו רוח ה' הוא משמיע חרוזי ברכה לעם ישראל. שבעה משלים נשא בלעם; שלושת הראשונים היו ברכות לעם ישראל וארבעת האחרונים היו נבואה על העתיד..
כשחייל בשירות צבאי מקבל פקודה, הוא חייב לבצע אותה באופן מיידי . רק לאחר שביצע אותה, הוא רשאי לקחת את הזמן כדי לחקור את החשיבות הפקודה ♦ הרבי כותב
האב הופתע. "אמש ישבנו בבית ופתאום צלצל הפעמון. לתדהמתנו, הבן האובד עומד בפתח. אי-אפשר להסביר כמה התרגשנו. הוא ישב קצת ואחר-כך הלך. לא העזנו לשאול אותו מה גרם לביקור המפתיע. היה ברור לנו שאתה גרמת לכך".
פעמים רבות הנזק הנגרם על-ידי המחלוקת כפול שבעתיים מחומרת הליקוי שבגללו היא התעוררה. הדבר דומה למי שמצית את ביתו כדי לבער את הפשפשים
ברחבי העולם יציינו השבוע חסידי חב"ד את יום ההצלה – כ"ח סיון – 84 שנה "להצלת הרבי והרבנית מעמק הבכא האירופאי ובואם צלחה לארצות הברית בשנת 1941.
ה’מטרה לא מקדשת את האמצעים’. גם אם המטרה היא מטרה רוחנית, טהורה וטובה. יש להגשים אותה בצורה נכונה וראויה, ובשום אופן לא באמצעות מחלוקת. שום דבר טוב לא יכול לצאת ממחלוקת..
הכול מבינים ששוויון מוחלט אינו אלא אנרכיה. יש עקרונות חזקים יותר מעקרון השוויון! ומה הייתה טעותו של מי שדגל לראשונה בהיסטוריה בעקרון השיוויון…
