האם עלינו ליטול את חרבנו או דווקא לדבוק באמונתנו? האמת היא שהשניים כלל לא סותרים, אדרבה, הם מתחברים יחד.הנוסחה האלוקית לניצחון מזהיר במלחמת מצווה מול האויב..
כאשר ישנו "בחוקותי תלכו" אזי ההגנה הגשמית באה בדרך ממילא. ואם הצבא צריך להגן בגשמיות, הם צריכים להיות פעילים גם בענינים רוחניים.
49 יום מאז שיצאנו ממצרים ציפינו לקבלת התורה תוך הכנה של עידון תכונותינו העצמיות לקראת יום ה-50 יום מתן תורה בהר סיני. את ההכנה עשינו
אדם לא מוסר את עצמו לגמרי. הכל בערבון מוגבל. כנאמר בשירת דבורה 'המתנדבים בע"ם..' הוא בודק בכל עניין מה הטעם, הסיבה, המניע והרווח שיש בדבר.. יהודי צריך למסור לה' שני מפתחות מרכזיים וכלליים – את ה'כי' ואת ה'אם' שלו:
אם התורה מחנכת אותנו לעשות מעשים טובים שלא על מנת לקבל פרס, מדוע איפוא מתמקדת הפרשה בטובה הגשמית שנגרמת, ונתתי גשמיכם בעיתם..וישבתם לבטח בארצכם..ונתתי שלום? • 60 שניות על פרשת השבוע עם צבי טסלר
שנת השמיטה היא הזדמנות מצוינת לכל המתייגעים במשך כל השנה במלאכתם, לשכוח לשנה אחת את הטרדות הגשמיות, ולעסוק ברוחניות
צריך להתנגד במלוא התוקף למעשים שגויים, להשקפות פסולות, אך אסור בשום פנים ואופן להפוך זאת לשנאה אישית כלפי אישים או ציבורים
השביתה שהוכרזה הקיפה את כל המגזרים. המשק כולו היה משותק. לא שביתת אזהרה בת יום אחד אלא שביתה שארכה 365 ימים מלאים. במהלכה לא התנהל משא-ומתן בין המעסיקים והפועלים ולא הועלו דרישות כלשהן..
תחושת ההחמצה הינה אחת התחושות הכואבות ביותר. אולם אדם נבון מתעורר מההחמצה לנהוג אחרת, בשביל לתקן את מה שהפסיד
משימת החינוך היא למעשה יסוד בתורה כולה, אולם היא מופיעה דווקא בפרשה זו העוסקת בכוהנים, כי יש לחינוך שייכות מיוחדת לעיתוי בה היא נקראת
אם בימים שעברו הייתה רתיעה מלימוד תורת הנסתר הרי בימינו מופצים רעיונותיה בפי-כול, ונסללו דרכים ללימודה בלי כל חשש. לימוד פנימיות התורה הוא כיום צורך הכרחי
