בוא אל התיבה
כשנכנסים לתיבה – למסגרת של אמונה ובטחון – אפשר לעבור את המבול של צרות הגלות בשלום. אך אל לנו להסתפק בתיבה שלנו, אסור להישאר אדישים מול אסונו של הזולת..
יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד
כשנכנסים לתיבה – למסגרת של אמונה ובטחון – אפשר לעבור את המבול של צרות הגלות בשלום. אך אל לנו להסתפק בתיבה שלנו, אסור להישאר אדישים מול אסונו של הזולת..
שקטו הסערות נרגעו הרוחות, נכנסנו למן מרירות שכזו, מה שנקרא "השגרה". חודש מרחשוון שמיד לאחרי החגים, נכנסים אנו לתקופת השגרה.. טוב או לא טוב?
המבול טיהר את הארץ ויצר עולם טוב לאין-ערוך מזה שהיה קודם לכן.. המדרש אומר, שנח "ראה עולם חדש". ובסיכומו של דבר, היו מי המבול "מי נח", מים שהביאו מנוחה לעולם.
הדאגה לזולת, הרצון לעזור גם לאדם בלתי-מוכר, המעורבות והאכפתיות – הם ממאפייניו המובהקים של האופי היהודי. מהו הגבול למעורבות בחיי הזולת?
"קץ כל בשר בא לפני, כי מלאה הארץ חמס…" – מכריז האלוקים ומחליט להביא על העולם – מבול! • מכל בני אנוש בחר ה’ בנח ומשפחתו • מהם תוותר שארית פליטה לאנושות כולה.. • פרשת השבוע מוגשת בלשון קלה וברורה
בפשטות, היה המבול עונש על חטאי העולם. אולם תורת החסידות מגלה בו משמעויות עמוקות יותר, הקשורות להכנת העולם למתן-התורה ואף לגאולה העתידה.
"אחרי החגים" הגיע, עם ההתרוממות והקדושה, הרצון לשינוי – אבל זה קורה שוב. אותו כעס מתפרץ. אותה תאווה חוזרת. אותה עצלות ואותו ייאוש. התחושה: "אני פשוט לא מסוגל להשתנות". אז למה הפעם זה יהיה שונה? | הרב סלבטיצקי בשיעור המלמד למה אנשים ממשיכים ליפול ובעיקר איך מתחילים בשינוי – עכשיו!
קטע ממכתב הרבי מליובאוויטש (בעיבוד קל) על האורות הרוחניים שהושגו אצל כל יהודי בחגי חודש תשרי, ועל הצורך לנצלם למהלך כל השנה כולה
vאם אכן חיי הזוגיות הם "טוב" או שאולי הם בכלל "מר ממוות"? ומה עלינו לעשות כדי לגרום להם להיות טובים? • המרצה החב"די הרב יחיאל קוצר בשיעור מאלף לפרשת בראשית המספרת את סיפורם של בני הזוג הראשונים בעולם – אדם וחוה
יהודי מאמין, היודע שהקב"ה לא רק מנהל את העולם כרצונו, אלא גם כל רגע ורגע, כל מה שקורה לו, זה בזכות זה שהקב"ה ממשיך כל רגע לברוא אותו עם כל "צרותיו" מחדש, ההסתכלות שלו על העולם היא אחרת לגמרי. כשהוא נתקל בקושי לקיים מצווה, או בדאגה שמטרידה את מנוחתו הוא רגוע לחלוטין, כי הוא יודע שהוא בידיים הטובות ביותר, בידיו של בורא העולם בכבודו ובעצמו!
