חודשי השנה משולים לקרונות הרכבת שאת כולם מוביל הקטר, הלא הוא חודש תשרי, ממנו אנו שואבים כוחות רוחניים למשך כל השנה. מהו ה"שלל" הרוחני שהרווחנו ב"יריד" החגים בחודש האחרון?
עם סיומם של חגי תשרי ובשיאם שמחת תורה, לא פעם ישנה תחושה של חוסר המשכיות, לאחר שיא של הזמנים בחוויות רוחניות, נראה כי משהו נקטע בשיאו ומשהו "מוריד" אותנו בחזרה להתחלה.. ל"בראשית", מתוך תחושה של אם אין עם מה להמשיך.. אז, נתחיל מחדש.
"מדוע התורה, המשמשת כספר חוקים של האומה הישראלית מתחילה דווקא בסיפור בריאת העולם?" • מתחילים מבראשית עם מאמר המוגש לפניכם בלשון קלה וברורה • גל כהן
לא החג הוא היעד והמטרה, אלא דווקא ימי החול הרגילים והאפורים. החג לא בא אלא להפיח רוח של קדושה והתעלות בתוך ימי החול והשגרה. המשימה האמיתית מתחילה עכשיו
חג הסוכות הוא החג בו אנו מאגדים יחדיו ארבעה מינים שונים ואפילו קוטביים ומברכים עליהם ברכה. יתירה מזו, אין לנו אפשרות הלכתית לברך ברכה בלי שנאגד יחד את כל הארבעה. בשלש מילים, כל מה שנדרש מאתנו הוא 'אחדות, לא אחידות'.
ארבעת המינים מסמלים ארבע קבוצות בעם ישראל. האתרוג יש בו טעם ובנוסף לכך הוא בעל ריח טוב. לכן הוא רומז לאותם יהודים שיש בהם תורה והם גם בעלי מעשים טובים. לעומתו הלולב, בפריו (התמר) יש טעם אך אין בו ריח. והוא מסמל את תלמידי החכמים העוסקים כל היום בלימוד התורה ולכן אין להם הזדמנויות רבות לעשיית מעשים טובים.. אם-כן, מדוע אנו מברכים דווקא על הלולב?
כמו המינים, גם לנו קדושה ייחודית רק מכוח האחדות בין כולנו. הקדוש-ברוך-הוא משרה קדושה וברכות באיכות אחרת לגמרי כאשר שוררת בנינו אהבה ואחווה אמתית
הוא, לעולם לא יתכופף מעצמו, כל סביבתו כנמושות למרגלותיו… רק נענועים מראים לו דברים המצויים למרגלותיו
יום-הכיפורים חושף ומגלה בכל יהודי את הקשר של עצם נשמתו עם בוראה. היות וקשר זה נעלה מכל דרגה ושום חטא ועוון לא יכול לפגום בו, הרי שמתברר כעת שבעומק נשמתו אין לאדם חטאים כלל.
"רבונו-של-עולם! הרי אנו לפניך כאותו נער תועה, וכי יודעים אנו כיצד להתפלל וכיצד לכוון את הכוונות הטהורות של התפילות?! הא לך כל הסידור, בו מצויות כבר כל התפילות וכל הכוונות. קבל תפילותינו הבאות מעומק הלב ותן לנו שנה טובה ומתוקה!".
