כדי לשמור על הראש לא מספיק "שכל" – להבין מה עלינו לעשות; לא מספיק "רגש" חם לקיום המצוות. רק אבנים. זו השפה. דברים בלתי גמישים, קבועים ודוממים. חייבים לקבוע דברים מסוימים כ"חוק בל יעבור"..
יעקב בורח מביתו לחרן מפני כעסו של עשו אחיו • בפרשה זו אנו מתוודעים לטלטולי הדרך ולחלומו המופלא של יעקב • למגוריו בבית לבן אחי אימו • מגורים אלו והנישואין לשני בנותיו לאה ורחל מביאים בסוף לבריחה מפני לבן
הנטייה של יעקב לבית מדרש, ברורה ומובנת. הוא היה צדיק גמור מלידה. אולם הנטייה והמשיכה של עשיו לבתי עבודת אלילים אינה הגיונית! שהרי בשלב זה הוא עדיין היה עובר בקרבה של אמו רבקה הצדיקה! ומדובר גם בבנו של יצחק אבינו.. איך יתכן שנמשך לדבר שלילי ופסול כזה עוד בהיותו בבטן אמו?
מאז ערש ימי חסידות חב"ד, נשלחו שלוחים שונים על־ידי אדמו"רי חב"ד, ימים ספורים קודם הסתלקותו של הרבי הקודם שיתף את חתנו הרבי מליובאוויטש בתוכניותיו העתידיות. "כיון שבצפון אפריקה ישנו בלי עין הרע קיבוץ יהודי גדול.. ולכן צריך להתחיל לעבוד שם". הרב מיכאל ליפסקר היה שליח הראשון שפתח את מפעל השליחות החב"דית שנשלח למרוקו כבר תש"י
כינוס שלוחי חב"ד -שהתקיים וירטואלית בתכנית מיוחדת ועשירה – מורגשת פעימות הלב היהודי בו כל שליח יודע שאין הוא פועל מכוחו שלו. הצלחתו אינה נובעת מחכמתו ומכישרונותיו. הוא שליח המסור בכל לבו לשליחותו, וזה סוד הברכה השורה במעשיו.
"אתה יהודי?" פניתי אליו. "מה זה עניינך?!" השיב לי בהתרסה. "הנח לי, אינני מאמין בזה, אני הולך עכשיו לאכול ארוחת-בוקר"..
סיפורו של יצחק אבינו נוגע בכריית בארות מים.. כורה מים הוא בראש ובראשונה אדם מאמין עם עוצמה פנימית, שיודע להביט על עפר ואבנים ולומר יש כאן מים! – כאלו הם שלוחי חב"ד
פרשת השבוע – ’תולדות’ מביאה לפנינו את סיפורם של התאומים יעקב ועשו. לידתם, תהליך התבגרותם והיחסים בינהם.
שבת חיי שרה היא שבת חברון. אלפי אנשים מכל רחבי הארץ ישבתו בחברון וישתטחו על קבריהם של אבות האומה. אולי נקבל החלטה, לבקר בחברון לפחות עד שבת חיי שרה בשנה הבאה.
במהלך חיי הנישואין אנו ניצבים שוב ושוב בפני דילמות המבטאות את השונות שלנו. איך מוותרים בלי להיות ממורמרים? ויתור אמיתי ניתן ללמוד מרחל אמנו. רחל, בערב חתונתה, ויתרה לאחותה לאה על מנת שלא תתבייש. היא מסרה לה את הסימנים שקבעו היא ויעקב אבינו, ובכך אפשרה לה להיכנס עמו לחופה (ולקחת לה את החתן…), מבלי לביישה. אך גדולה נוספת של רחל, הינה העובדה כי מעולם לא הזכירה זאת ללאה אחותה.
