עברית

במהלך חלוקת הדולרים הידועה מברך הרבי מליובאוויטש יהודי שהולך עם קביים, שבט"ו באב השנה יזכה לרקוד!

אבוי!', קרא מעומק ליבו, 'הלוואי שהייתי אני זך וטהור כאברך יקר זה, שאין בידו להוכיח את צדקתו לבני-אדם המתבססים על שמועות שקר ולשון הרע'

ימי הנחמה מפיחים בנו מחדש את התקווה ואת האופטימיות, שהן מקורות של כוח ושל עוצמה גם בימים קשים. עצם האמונה והביטחון שיהיה טוב – מקרבים את הטוב

אחת הסיבות לכך שהעם היהודי היה מסוגל לשרוד אחרי העבדות שלו במצרים בתור עם נבדל, היתה הקדושה של חיי הנישואין שלהם והחינוך של ילדיהם בדרך השם • הרבי כותב

מצגת בת מחצית השעה, מציגה בצורה מיוחדת את משנתו של הרבי מליובאוויטש, אותה הוא לימד אותנו ללא הרף, שלמרות העצב והצער של הגלות הנוכחי, עלינו להתמקד תמיד בלהוסיף אור ולפעול להבאת הגאולה הסופית.

"זה אתה?!", נזעקו התיירים, שלא האמינו למשמע אוזניהם. "כן", חייכתי, "זה אני והתפילין שלי". השניים היו מופתעים כל-כך עד שהתקשו לבטא את הפתעתם במילים.

החזן משה טלישבסקי מבצע את הלחן המיוחד של החזן ישראל שור על מילות התפילה "שייבנה בית המקדש", בנוכחות הרבי מליובאוויטש ואלפי חסידים ● הרבי מעודד את השירה בעוז

לכהנים היו בגדי מיוחדים לעבודתם במשכן או במקדש. הבגדים היו "לכבוד ולתפארת", ועבודה שלא נעשתה בבגדים המתאימים, נפסלה

בצרור היה כסף רב, שנמסר לו על-ידי שניים מעשירי פראשניץ, אשר ביקשו להפקיד את כספם בידי איש נאמן. כיצד יביט בפני האנשים שסמכו עליו וכיצד ינחמם על אובדן כספם? יותר מכך דכדכה אותו המחשבה כי קלושים הסיכויים להשיב להם את כספם, שכן הוא עצמו חי חיי דוחק וצמצום.

זו כוחה של מסורת חיה, העוברת מדור דור, מאב לבן, במשך אלפי שנים, לא כספר אגדות מימי קדם, לא כלימוד תרבות קדומה של מייסדי העם. כי אם בהשתלבותה המעשית בחיי היום יום, בביצוע מצוות ומנהגים המחיים את השמחה והכאב, הממחישים וקושרים כל פרט וגורלו אל הכלל כולו..