עברית

אבוי!', קרא מעומק ליבו, 'הלוואי שהייתי אני זך וטהור כאברך יקר זה, שאין בידו להוכיח את צדקתו לבני-אדם המתבססים על שמועות שקר ולשון הרע'

ימי הנחמה מפיחים בנו מחדש את התקווה ואת האופטימיות, שהן מקורות של כוח ושל עוצמה גם בימים קשים. עצם האמונה והביטחון שיהיה טוב – מקרבים את הטוב

מצגת בת מחצית השעה, מציגה בצורה מיוחדת את משנתו של הרבי מליובאוויטש, אותה הוא לימד אותנו ללא הרף, שלמרות העצב והצער של הגלות הנוכחי, עלינו להתמקד תמיד בלהוסיף אור ולפעול להבאת הגאולה הסופית.

לכהנים היו בגדי מיוחדים לעבודתם במשכן או במקדש. הבגדים היו "לכבוד ולתפארת", ועבודה שלא נעשתה בבגדים המתאימים, נפסלה

"זה אתה?!", נזעקו התיירים, שלא האמינו למשמע אוזניהם. "כן", חייכתי, "זה אני והתפילין שלי". השניים היו מופתעים כל-כך עד שהתקשו לבטא את הפתעתם במילים.

החזן משה טלישבסקי מבצע את הלחן המיוחד של החזן ישראל שור על מילות התפילה "שייבנה בית המקדש", בנוכחות הרבי מליובאוויטש ואלפי חסידים ● הרבי מעודד את השירה בעוז

בזמן שהעולם כולו מתמודד עם נגיף הקורונה, שלוחי חב"ד ממשיכים בביצוע משימתם במדינות שבהן מניין ההרוגים יוצא משליטה. מדוע הם לא חוזרים הביתה? מה הם עושים בלי מטיילים ישראלים? וכיצד מקיימים טקס הלוויה בזום?

בצרור היה כסף רב, שנמסר לו על-ידי שניים מעשירי פראשניץ, אשר ביקשו להפקיד את כספם בידי איש נאמן. כיצד יביט בפני האנשים שסמכו עליו וכיצד ינחמם על אובדן כספם? יותר מכך דכדכה אותו המחשבה כי קלושים הסיכויים להשיב להם את כספם, שכן הוא עצמו חי חיי דוחק וצמצום.

זו כוחה של מסורת חיה, העוברת מדור דור, מאב לבן, במשך אלפי שנים, לא כספר אגדות מימי קדם, לא כלימוד תרבות קדומה של מייסדי העם. כי אם בהשתלבותה המעשית בחיי היום יום, בביצוע מצוות ומנהגים המחיים את השמחה והכאב, הממחישים וקושרים כל פרט וגורלו אל הכלל כולו..

בימי ’בין המצרים’ מרבים בחצרות חסידים לעסוק בעניין הגאולה האמיתית והשלמה ובציפייה לבניין בית-המקדש השלישי. הרבי מליובאוויטש הוסיף וקרא ללמוד בימים האלה את סוגיות המשכן והמקדש..