היהדות אינה מקבלת הפרדת תחומים, שכביכול בענייני דת ואמונה פונים אל התורה, ואילו בענייני העולם החוקים שונים. גם ענייני כספים יהודי מברר על-פי התורה
כל עוד לא אבין מה אני עושה, ולמה אני עושה, אני פשוט לא אעשה.. משפט בסגנון זה או אחר, אנו שומעים – מכל רמות האינטליגנציה – כתגובה על ניסיון שכנוע לקיים מצווה כל שהיא.. הנה התשובה..
לאחר מתן תורה בהר סיני, השבוע בפרשת משפטים אותה נקרא השבת, הפרשה מתחילה עם מצוות מעשיות: עונשו של הגנב וזכויותיו של העבד, עזרה לזולת, להלוות כסף לעני וכשהחמור של השונא שלך רובץ תחת משאו – אל תתעלם.. איפה הרוחניות וההרגשה של מתן תורה? אז זהו שהמבחן האמתי לאמונה בה' מתבטא גם במעשים הפשוטים ביום יום..
לאחרונה עוברים עלי ימים מאוד עמוסים. אמנם זה נכון שבדרך כלל החיים שלנו עמוסים, אך יש תקופות, שבועות או ימים, שמתמלאים לפתע במטלות לא צפויות, באירועים שדרושים התייחסות דחופה, וכך, גם הזמן שידעת ותכננת שיש לך… נעלם לפתע.
בשבת-קודש, הבחנתי בזווית עיני כי שכנך פונה אל גבאי בית-הכנסת ומבקש ממנו עלייה. אני מכיר אותו ואת אורחותיו היטב ויודע שאין מנהגו לבקש עליות אלא בשבת שלפני יום-השנה לפטירת אביו או אימו//
הפתגם היהודי אומר: מחר יהיה אחרת ויותר טוב מהיום.. אפשר לנצח גם את ההר.. – הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון במסר חזק ומרתק לט"ו בשבט שחייבים לשמוע.
חותנו של משה, יתרו, עבד על כל סוגי העבודה זרה באותה תקופה, שומע על הנסים שקרו לעם ישראל ומחליט להצטרף, על איזה נסים שמע יתרו? אומר רש"י "קריעת ים סוף ומלחמת עמלק" מה מיוחד בניסים אלו שנתנו ליתרו את הכוח למהלך הגדול שלו?ומה בעצם אנחנו לומדים מכך?
במקורות דברי ימי ישראל נמשל היהודי לעץ : "כי האדם עץ השדה", היינו, שפעולותיו הרוחניות דומות להפליא לאילן..
חשיבותו של ט"ו בשבט בלוח היהודי איננה אגרונומית בלבד, שכן במקורות דברי ימי ישראל נמשל היהודי לעץ: "כי האדם עץ השדה" • פעולותיו הרוחניות דומות להפליא לאילן • ישראל הלוי מגיש: "העץ – ידידו הטוב של האדם".
קודם נתינת התורה לעם-ישראל הוצעה התורה לכל אחת ואחת מהאומות שלא הסכימו לקבלה. רק עם-ישראל ניאות מיד וענו: "נעשה ונשמע". והשאלה היא וכי הקב"ה לא ידע מראש שהאומות לא ירצו לקבל את התורה, ואם-כן, לשם מה הציע להם בכלל?
